״עבור כל מטופל עלי ליצור פסיכותרפיה חדשה״ (יונג)
הנחת היסוד של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, בדומה להבנה של יונג, היא שנפש האדם היא תופעה יחודית, סינגולרית וחד פעמית.
בשונה לכן מפרוצדורה קלינית רפואית, שרואה בגוף המטופל חלק מתופעה כללית טבעית, הרי שהטיפול הנפשי שם דגש על הייחודיות של האדם שמגיע לטיפול והצורך המדויק שלו.
מתוך היחודיות הזו הבין יונג שאי אפשר באמת ליצור תבנית של טיפול נפשי שמתאימה לכולם וצריך למצוא עם כל מטופל ומטופל את העבודה המדויקת היחודית לה הוא זקוק על מנת לממש את עצמו ולבוא לידי ביטוי.
יונג הבין שרבים מהסימפטומים והסבל עימם מגיע האדם לטיפול נובעים מחסימה של יכולת הביטוי והמימוש העצמי של האדם.
זאת כיוון שאנחנו גדלים פעמים רבות לתוך סביבה או תרבות שלא רואה אותנו על היחודיות שבנו ולכן כופה עלינו כללים או תבניות שאינן מתאימות למי שאנחנו באמת.
הסביבה במצבים כאלו הופכת ממרחב מאפשר למעין ׳גדרות תייל׳ שסוגרים אותנו, מדכאים אותנו וחוסמים את הביטוי היחודי והאותנטי שלנו בעולם.
התיקון שמבקש להביא הטיפול האקזיסטנציאליסטי במצבים אלו הוא לא להיות שוב שחזור של סביבה שמאלצת את המטופל ״להתנהל בהתאם״ אלא להיפך – להפוך לסביבה מכילה שמותאמת באופן ייחודי לצרכים, לנסיבות חייו, לחלומות ולהזדקקות היחודית של המטופל.
מנסיוני לאורך שנים רבות של ליווי מטופלים אני יודע שרק התאמה מדויקת, כל פעם מחדש, של העבודה הטיפולית לאדם שמולי על ייחודיותו האישית – רק גישה כזו יכולה באמת להכיל ולראות את הפנימיות של האדם ולאפשר לה להופיע במלוא היצירתיות, החיות, העוצמה והאותנטיות שבה.
