רבים מהמצוקות עימם אנחנו מגיעים לטיפול נובעים מהקושי שלנו לשאת רגשות סוערים כמו כאב, חרדה, זעם, קנאה, בושה, אשמה, החמצה ועוד.
חוסר הכלים שלנו לשאת ולהתמודד עם רגשות אלו גורם לנו להרגיש כאילו נזרקנו לים סוער, אל תוך מערבולת רגשית שמאיימת להציף ולהטביע אותנו.
אנחנו נראה אז שבמקום לחוות את הרגשות הללו ולעבור דרכן אנחנו נחווה אותם כ״התקפים״: התקפי זעם, התקפי חרדה, התקפי דכאון, התקפי בושה וכו.
מנגנוני ההגנה שלנו כמו הדחקה, הכחשה והשלכה יעבדו אז שעות נוספות אך המחיר שלהם יתבטא בעיבוי החומה ביננו ובין העולם וצמצום תחושת החופש הרגשי שלנו.
מנגנוני ההגנה בעוצמה מסויימת אף יכולים לעוות את תפיסת המציאות שלנו.
זאת כיוון שמנגנונים אלו יחסמו אותנו מלתפוס ולראות את מקטעי המציאות שאנחנו לא יכולים לשאת ולהכיל ברמה הרגשית ויצרו מעיין ״בליינד ספוטס״ בשדה הראיה שלנו.
היכולת שלנו לכן לשאת ולהכיל את הרגשות הסוערים שלנו היא קריטית על מנת להיות נוכחים באופן מלא בכל סיטואציית חיים – טעונה ככל שתהיה.
הדבר נכון בוודאי ביחסים אינטימיים וקרובים אך לא פחות מכך ביחסים חברתיים ויחסי עבודה ועסקים – בסיטואציות שבהן סערות רגשיות עשויות לגרום לנו לפגיעה בשיקול הדעת ולטעויות קשות.
הפסיכותרפיה מעודדת אותנו להתחיל להתיידד עם ה״מפלצות״ המאיימות הללו שבתוכנו – עם הזעם, הכאב, הבושה, החרדה ועוד רגשות מאתגרים.
מתוך ההתיידדות הזו עם הרגשות הללו והקשבה להן נתחיל להבין שלא רק שהרגשות הללו אינן ׳מפריעות׳ להתנהלתנו אלא אף עשויות להפוך לדלק רב עוצמה ורוח גבית לפעולות שלנו.
כך למשל פחד או חרדה יכולים כמובן לשתק ולערפל את הכרתנו אך הקשבה לפחד יכולה לעזור לנו לסמן את מפת האיומים הריאלים שסביבנו ולהערך בהתאם על מנת להתמודד איתם.
כמו גלישה על גלי ענק אז, היכולת שלנו ללמוד לגלוש על גבי הגלים הסוערים הרגשיים במקום להדחיק או להאבק בהם – יכולת גלישה זו תאפשר לנו למנף את העוצמה האנרגטית האדירה של רגשות אלו על מנת לדחוף ולקדם אותנו.
במקום לחוות אז התקפים של גלי רגש מאיימים, נלמד לקרוא את כיוון רוח הגלים הזו ולהמיר את הזעם באסרטיביות, את החרדה בנוכחות ופעולה, את הכאב בלמידה וצמיחה, את האשמה באחריות , ואת הבושה בגאווה במי שאנחנו באמת.
