"לעיתים בעקבות התהליך אנחנו מגלים שהחיים שלנו בפועל התנהלו על פי ערכים ואידיאולוגיות שמעולם לא בחרנו, לעיתים אפילו מנוגדים להוויתנו, באופן שדחק הצידה את הכמיהה והאמונה האותנטית הפנימית שלנו עצמנו."
מאת: אסף לב
פעמים רבות מבקרים את הפסיכותרפיה, הטיפול הנפשי, בהיותה ״ מחוץ למציאות״ , ״לא פרקטית״, תלושה מהיום יום, ומהפעולות שנדרשות כדי לעשות שינוי בעולם.
הייתי רוצה להציע כאן ראיה שונה לחלוטין של הפסיכותרפיה הקיומית שיעד מרכזי שלה הוא דווקא ללוות ולקדם את הנביעה והפעולה של שלנו בתוך העולם.
הנחת היסוד של הפסיכותרפיה הקיומית היא שפעמים רבות הסבל שאנו חווים מקורו בחסימה של הנביעה והביטוי האותנטי שלנו בעולם, אי-ההגשמה של העצמי האמיתי שלנו.
תוצאה של חסימת הביטוי האותנטי שלנו יכולה להיות בתחושה של חיים מוחמצים, ׳מבוזבזים׳.
ולעיתים התוצאה אף יכולה להגיע עד כדי מצב של דכאון ואובדן החיות והטעם בשגרת היום יום.
הפסיכותרפיה הקיומית מלמדת אותנו לחזור לבסיס הקיום שלנו ולשאול מחדש מהם ערכי היסוד שעל פיהם ובעקבותיהם אנחנו רוצים לחיות ולפעול בעולם.
פעמים רבות בעקבות התהליך אנחנו מגלים שהחיים שלנו בפועל התנהלו על פי ערכים ואידיאולוגיות שמעולם לא בחרנו.
לעיתים הערכים שדבקנו בהם אפילו מנוגדים להוויתנו, באופן שדחק הצידה את הכמיהה והאמונה האותנטית הפנימית שלנו עצמנו.
התהליך מעודד אותנו לצייר מחדש תמונת חיים, תמונת עולם, שבתוכה היינו רוצים לחיות ולפעול, דרך חיים שמתנהלת בהתאמה עם גרעין הזהות האותנטי הפנימי שאנחנו.
בהמשך לכך, התהליך עוזר לנו לחשוב הן על המחסומים שמעכבים אותנו מלחיות בדרך החיים האותנטית לנו והן על התנאים להם אנחנו זקוקים על מנת לממש דרך חיים שכזו שנאמנה לעצמיותנו.
אז איך בעצם עובד התהליך?
אציג כעת את מודל ״מסע ההגשמה העצמית״ מרמת העצמי אל רמת הפעולה בעולם- על פי הפסיכותרפיה הקיומיות.
מודל מסע ההגשמה העצמית מכיל בתוכו ארבעה דמויות ראשיות, ארבעה גיבורים פנימיים, שכל אחד מהם מייצג תפקוד חיוני בנביעה של העצמי שלנו אל תוך העולם.
במידה ואחת הדמויות הפנימיות הללו נפגעת במהלך ההתפתחות שלנו בעולם, כתוצאה מטראומה או חוסר בסביבה אוהבת רואה ומעצימה, או מחסור בכלים מתאימים, הרי שהנביעה הספונטנית שלנו אל תוך העולם תחסם.
אז בלי לבזבז עוד זמן נציג כעת את ארבעת הגיבורים הפנימיים של המסע שלנו על המאפיינים והתפקיד שלהם בחיינו.
הגבור הראשון איתו נתחיל הוא הילד/ה הפנימים.
הילד הפנימי הוא למעשה ליבת הזהות וההויה שלנו, מקור החוויה שלנו, הרגישות והיצירתיות.
ההזנה שמאפשרת לילד הפנימי להיות שלם בעולם היא אהבה וקבלה ללא תנאי של כל הרגשה, מחשבה, וכמיהה שנובעות מהילד הפנימי.
סביבה מזינה שכזו לעולם לא תבקר את הילד הפנימי, תקבל אותו בדיוק כמו שהוא, ופשוט תאפשר לו להיות.
סימנים לפגיעה ברמת הילד הפנימי יכולים להיות רגישות גבוהה לדחייה, עלבון, קושי גדול לקבל בקורת או מתקפה על עמדתנו.
עוד מאפיינים יכולים להיות קושי באינטימיות וקושי לנוח ולהרגע, מלווה לעיתים בצורך אינסופי להיות כל הזמן בפעולה, להצדיק את הקיום שלנו.
סימן מרכזי נוסף לפגיעה בילד הפנימי הוא ההמנעות מנטילת סיכונים לטעות או להכשל.
עבור הילד הפנימי שלא בטוח בהיותו אהוב, טעות או כשלון פרושם חוסר אהבה ולכן יש להמנע מהם בכל מחיר.
הפגיעה במקרה זה היא ביכולת ללמוד כיוון שכל למידה שהיא כרוכה בנפילות, טעויות וכשלונות כחלק מהדרך לצליחת אתגרי החיים.
ברגע שבמהלך התהליך אנחנו מזהים פגיעה ברמת הילד הפנימי הפעולה שלנו בטיפול תהיה ליצור מחדש סביבה שיש בה התנאים וההזדמנות עבור הילד הפנימי לחוות קבלה ואהבה ללא תנאי, ללא בקורת ולהרגיש בטוח בעצמו .
שאלת מפתח שיכולה לכוון אותנו בדיאלוג הטיפולי בילד הפנימי שלנו יכולה להיות ״ מה אני לא מסכים להרגיש עכשיו״? זוהי שאלה שפותחת את הדלת לכל רגש שסגור או מודחק בילד הפנימי.
חשוב להדגיש כאן שבגישת הפסיכותרפיה הקיומית ובתהליך ההגשמה העצמית לכל מגוון הרגשות שנובעות מהילד הפנימי יש חשיבות עליונה שכן הם הדרייב שדרכו באה לידי ביטוי העצמיות לתוך העולם.
על פי גישה זו אין רגשות ״ שליליים״ וכל רגש שאנחנו מצליחים להסכים להרגיש ולהכיל יכול להפוך לאנרגיה טהורה שתשרת אותנו במסע ההגשמה העצמית שלנו.
הגיבור הפנימי השני במסע ההגשמה שלנו הוא היזם.
על פי פיטר דרוקר, מאבות הניהול המודרני, יזם הוא למעשה מצב מנטלי, מיינד סט שמאפשר לנו לראות דרך חדשה להסתכל ולעשות דברים, שונה מזו הקיימת עד עכשיו.
כך למשל בהיסטוריה דמות כמו גנדי עזרה להודים לראות מחדש את כל נושא המעמדות,
סטיב ג׳ובס לימד את העולם להתבונן מחדש בטלפון שלנו,
פרויד לימד אותנו לחשוב מחדש על החלומות שלנו ועוד.
אפשר לראות את היזם – ההתבוננות היצירתית — כבר אצל התינוק, ביכולת האינסופית שלו להתבונן בסקרנות בכל תופעה שהוא פוגש בפעם הראשונה ולראות אותה באופן רענן בדרכו היחודית.
באם התנוק הזה גדל בתוך סביבה שמאפשרת לו לשמור על המבט הרענן והיצירתי הזה הרי שאותו תנוק יגדל לילד ואדם שיכול להביא לעולם את הראיה היחודית והיצירתית שלו של דברים, ולא רק לשחזר תפיסות או ראיה קונוונציונלית של איך הדברים קורים ועובדים בעולם.
מעבר לתרומה העצומה בעולם שיזמות יכולה להביא כמו למשל להמציא תרופה חדשה לסרטן, או לפתור בעיות רעב במדינות עולם שלישי, היזמות והמבט הרענן על העולם מאפשר לנו לבטא בכל פעולה שלנו את העצמי הייחודי שלנו.
באופן זה נוכל לחוות חיות וחיוניות גם בפעולות היום יום, שכפי שנראה בהמשך חיוניות מאד לתהליך ההגשמה העצמית שלנו.
סימנים לפגיעה בדמות היזם שלנו יכולה להיות ההצמדות שלנו באופן נוקשה לכללים, אופנות ונורמות קיימות גם כאשר הם אינם מתאימים או ראויים.
גם תחושה של תקיעות, בנאליות או סתמיות עשויות להעיד על כיווץ של היזם ומעצור ביכולת להתבונן מחדש במציאות או אתגר קיים.
ההתיחסות הטיפולית לפגיעה בדמות היזם היא באפשור ובהזמנה של סיעור מוחות ופתיחת אפשרות לכל רעיון שהוא שעולה על הדעת לגבי אתגר מסויים שבפניו עומד האדם.
היזם הפנימי, כשמאפשרים לו מרחב נקי משיפוט בקורת או ספקות, יכול לפתוח בפנינו מרחב חדש של רעיונות ודרכים שלא ראינו קודם שעשויים לקדם אותנו במקומות בהם חווינו תקיעות או מחסום.
הדמות השלישית שנתייחס אליה כאן היא האסטרטג/ית.
האסטרטג מייצג למעשה את ציר החיבור בין העולם הפנימי שלנו ובין העולם החיצוני.
דמות פנימית זו אחראית על הבחירה מתוך כל מגוון האפשריות והכיוונים שעלו בשלב היזמי ומכין למעשה תוכנית פעולה מפורטת שבוחנת כיצד רעיונות שעלו בשלב היזמות יכולים לקבל את מקומם ולהתגשם בתוך המציאות.
האסטרטג הוא במובן מסויים דמות ׳היברידית׳ בתוכנו: רגליו נטועות בעולם הפנימי שלנו ממנו הוא נובע אך המיקוד שלו הוא לחלוטין בעולם החיצוני.
תפקידו של האסטרטג הוא להנכיח את הראיה והעצמיות שלנו בעולם באופן שמתואם למערך הכוחות המופעל סביבנו – החברתי, הכלכלי, התרבותי והטבעי.
האסטרטג בתוכנו שולט בו זמנית בשתי שפות – שפת הנפש ושפת המציאות וכאמור מגשר בין שתי הגדות הללו.
סימנים לפגיעה בדמות האסטרטג יכולים להיות תחושה של חוסר אמון בעצמנו, קושי לנסח במילים את תוכנית הפעולה שלנו בעולם, קושי בסמכותיות, קושי בגיבוש זהות מקצועית ונאראטיב מקצועי ( קריירה).
קשיים נוספים שיכולים לעלות סביב תפקודו של האסטרטג הם קשיים בניהול זמן, תעדוף משימות, קבלת החלטות, והגדרת יעדים ומטרות בעבודה ובחיים האישיים.
ההתייחסות הטיפולית לפגיעה בדמות האסטרטג היא אימון ותרגול של ׳שפת המציאות׳.
המטרה בכך היא הרחבת ארגז הכלים של העצמי כדי להעצים את יכולת ארגון, גיבוש וניסוח חווית העצמי שלנו לכדי תוכנית פעולה ממשית בעולם.
הדמות הפנימית הרביעית והאחרונה במסע ההגשמה העצמית היא הגנרל/ית.
הגנרל הוא למעשה ׳מנכ״ל׳ העצמי, איש השטח שלנו בעולם הממשי והמוציא לפועל של תוכנית הפעולה שנוצרה ברמה של האסטרטג.
הגנרל עוסק בביצוע הפרטים הקטנים ביותר שכן הצלחה של תוכנית פעולה תלויה בפרטים הקטנים, ושפת המציאות היא שפה של פרטים, פעולות, משימות והחלטות מיידיות ויום יומיות.
מאפיין נוסף של הגנרל הוא היכולת ליצירה של שגרת פעולות, התמדה, נחישות ותגובה לתנאי שטח משתנים ולא צפויים והתגברות עליהם.
פגיעה בדמות הגנרל יכולה לבוא לידי ביטוי בתחושת שחיקה, דחיינות, שעמום, ספקנות יתר והמנעות מיוזמה ופעולה.
דרך הטיפול האופטימלית בעיני במקרים של פגיעה בדמות הגנרל שואבת השראה מהגישה של הזן בודהיזם.
גישה זו מייחסת חשיבות רבה וכבוד לכל פעולה שאנו עושים ודורשת מאיתנו לעשות כל פעולה- קטנה כמורכבת –בתשומת לב מירבית ובכוונה.
כך, ממש כמו במדיטציה, אנחנו יכולים לתרגל את פעולות היום יום שלנו להעשות באופן עוצמתי, מדוייק וער.
אם נסכם, גישת הפסיכותרפיה הקיומית רואה באדם ישות שהביטוי המלא שלה בעולם – ההגשמה שלה – היא חלק מהותי ובלתי נפרד משלמותה.
חוסר הגשמה יוצר פעמים רבות סימפטומים וסבל שקוראים להתייחסות ותשומת לב.
זיהוי חסימת הנביעה שלנו על פי מודל מסע ההגשמה העצמית – בילד הפנימי, ביזם, באסטרטג ובגנרל – מאפשר לנו למקד את הטיפול והאימון שאנו זקוקים לו על מנת לחדש ולהעצים את הנביעה שלנו בעולם.
