מוות נפשי היא הרגשה שבה כל תחושות הערך, המשמעות, הטעם, החופש או התשוקה שבלחיות נעלמות.
האובדן של תחושת החיות הזו לעיתים באופן מפתיע אינה פוגעת בהכרח בתפקוד היום יומי כך שאנשים מסויימים יכולים להיות ברמת תפקוד גבוהה מאד אך במקביל לחוות בתוכם פנימה תחושת מוות וריק.
פעמים רבות חוסר טיפול עומק בתחושת מוות נפשי עשויה להוביל להתמכרויות שונות במטרה ״להזריק״ לתוכנו מנות קצובות ואינטנסיביות של תחושת ריגוש וחיות.
אז ממה נגרמת תחושת מוות נפשי?
לתחושה זו יכולים להיות גורמים רבים שאינם בשליטנו כמו סביבה תרבותית שמרנית, דת דכאנית, גנטיקה, יחסים אינטימיים רעילים, טראומות עבר לא מטופלות, צורת חיים שאינה עונה על הצריכים העמוקים שלנו וכדומה.
במאמר קצר זה אתייחס למנגנון הפסיכולוגי הפנימי שלנו שגורם פעמים רבות לתחושת מוות נפשי.
המערכת הרגשית שלנו מתנהגת במובנים רבים כמו ים עם מחזורי גאות ושפל.
לעיתים הטווח הרגשי של החוויות שלנו בעקבות גורמים שונים הוא קיצוני ביחס ליכולת שלנו להכיל אותו.
במצבים כאלו אנחנו נפעיל מנגנון רגשי של אלחוש שמטרתו לווסת את עוצמת הרגשות הבוערים מידי כמו כאב, זעם, תסכול, חרדה, אשמה, בושה, קנאה ועוד רגשות בוערים אחרים.
כמו הפתרון של ההתמכרות – בטווח המיידי האלחוש של רגשות עוצמתיים אלו מביא להקלה ניכרת כיוון שאנו חשים רגועים יותר אז ושלווים יותר.
במובנים מסויימים אנחנו מתמכרים לחומר המאלחש שהמוח מפריש והמנגנון דומה למנגנוני התמכרות אחרים כמו אוכל, סקס, אלכוהול וכדומה.
יחד עם זאת, בטווח הארוך יותר האלחוש וההרדמה של רגשות בוערים נושא עימו מחיר של תחושת המוות הנפשי.
ככל שהיכולת שלנו לשאת רגשות בוערים ולחוות אותן נחלשת כך אנחנו נגביר יותר ויותר את ״חומר האלחוש הפנימי״ – שוב בדומה למנגנון ההתמכרות שתמיד דורש מינונים גבוהים והולכים.
אנחנו נגלה אז שרגשות בוערים ועוצמתיים הם אינם רק מטרד של אי נוחות ומצוקה אלא האיכות שגורמת לנו להרגיש חיים.
אז איך חוזרים להרגיש?
הצעד הראשון בדרך לריפוי של תחושת מוות נפשי היא לזהות את המצוקה הזו ככזו.
כיוון שפעמים רבות כאמור אנשים שחווים מוות נפשי מתפקדים ברמה נורמלית ואפילו גבוהה הרי שהם לעיתים אינם מודעים כלל לאלחוש המסיבי שמתרחש בתוך נפשם.
ההכרה באלחוש הרגשי האינטנסיבי תאפשר לנו להתחיל באופן הדרגתי להפחית את רמת האלחוש ולהתחיל להחשף לאט לאט לרגשות בוערים בתוכנו.
במהלך טיפול פסיכותרפיה אנחנו מלווים את תהליך החשיפה מחדש לאותם רגשות בוערים כמו כאמור זעם, חרדה, כאב, אשמה בושה ועוד.
מטרת הטיפול במקרים אלו היא בשלב הראשון ללמוד להכיל את העוצמות הרגשיות הללו מבלי לאלחש אותן מצד אחד ומבלי להשרף בהן מן הצד השני.
השלב המתקדם יותר של הטיפול הוא ללמוד לעבוד עם הרגשות הללו ולהבין שבסופו של דבר רגשות הן אנרגיה של חיות עוצמתית שאפשר לנתב למטרות החיים שלנו.
הרחבת הנפח הרגשי שלנו לא רק תחזיר לנו את תחושת החיות והחיים אלא גם תעצים את נפח מנוע המוטיבציה שלנו לפעול כדי לממש את עצמנו ולנוע לעבר הכמיהות העמוקות בתוכנו.
