"גישה זו מניחה את הבריאות הנפשית ביכולת של האדם לחוות את עצמו כישות חופשית ועצמאית ולממש ולהגשים את העצמי האמיתי שבו."
מאת: אסף לב
את המושג ה'חופשיים ברוח' הגה הפילוסוף הקיומי ניטשה כשדיבר על הערך העליון של החופש בחיי האדם.
ניטשה, שלא כמו רבים בני זמנו, הצליח להתעלות אל מעבר לתבניות הסדר הקיים שראה סביבו ופרק כמעט כל תפיסה ״מובנת מאליה״ לגבי האדם והדרך בה עליו לחיות את חייו.
במובן זה היווה ניטשה השראה עמוקה לכל הבאים אחריו שהרוח החופשית היא הערך המפעם בדמם.
החברה, כך תאר ניטשה, היא פעמים רבות מקום שמנסה למשטר ולתייג את המחשבות, התחושות, והעמדות שלנו כלפי עצמנו וכלפי העולם.
הסוכנים החברתיים השונים אותם אנו פוגשים כבר מתחילת חיינו כמו ההורים, מורים, כלי התקשורת, רשויות השלטון ועוד כוחות סביבנו מבקשים להשפיע, לרתום ולתחום את התודעה שלנו לתוך תבניות ״נכונות, טובות וחשובות״.
רק שבירה של התבניות הללו לגבי מה בעצם נכון, מה טוב, ומה משמעותי באמת עבורנו יכולה לאפשר לנו להפוך לחופשיים ברוח.
ואולם, כאמור הרצון להפוך לחופשיים ברוח ולפעול בהתאם לאמת הפנימית שבנו כרוך במאבקים.
המסע הזה אל עבר החופש הפנימי שלנו לעיתים לא עובר בדרך סלולה, משולטת וממופה אלא דורש מאיתנו להכנס אל תוך מעבה הג’ונגל הלא נודע שסביבנו.
המאבק להיות חופשיים ברוח כרוך לא רק במאבק מול הכוחות המבקשים למשטר אותנו אל הסדר הקיים הנתון.
מאבק זה הופך פעמים רבות גם למאבק פנימי בכוחות הממשטרים הפנימיים שהפנמנו לתוכנו.
פרויד, שיש אומרים שהושפע מניטשה, עסק רבות בכוחות הפועלים בלא מודע ומתנים את החוויה והמחשבה שלנו.
פרויד הצביע על סוכנות פנימית שלמעשה מעתיקה לתוכה את הסדר הקיים בחוץ ומבקשת להחיל אותו ולטעת אותו בלב העצמי שלנו.
לסוכנות הפנימית הזו קרא פרויד ׳הסופר אגו׳.
כמו משטר פנימי, הסופר אגו לעיתים יכול להיות קשוח ורודפני ולייסר אותנו מבפנים על כך שאנחנו אפילו חושבים על שבילים שאינם זהים לאלו שלתוכם גדלנו ונחשפנו.
מן הצד השני, המאבק בסופר אגו הוא תנאי להתבגרות שלנו וליכולת שלנו לכתוב בעצמנו את מחזה חיינו במקום לחיות מחזה שנכתב עבורנו על ידי אחרים.
היכולת להיות המחברים והבמאים של סיפור חיינו הוא הביטוי המלא ביותר של החופשיים ברוח.
מושג נוסף שמשמעותי מאד בפילוסופיה הקיומית וקשור בחופש הפנימי הזה הוא האותנטיות.
האותנטיות מבהירה לנו שהתנאי להיות חופשי ברוח הוא קודם כל היותנו נאמנים באופן מלא לעצמי הפנימי שלנו וללכת בעקבותיו.
הפסיכותרפיה הקיומית מאמצת את התפיסה הקיומית של ניטשה.
גישה זו מניחה את הבריאות הנפשית ביכולת של האדם לחוות את עצמו כישות חופשית ועצמאית ולממש ולהגשים את העצמי האמיתי שבו.
על פי תפיסה זו, הסבל שאנו חווים וסימפטומים נפשיים מטרידים הם פעמים רבות תוצאה של הדיכוי לאורך השנים של העצמי האמיתי.
נוריות האזהרה של הסימפטומים הללו הופכות בתהליך הטיפולי לסימנים שמעוררים אותנו לשאול מתי הפסקנו ללכת בעקבות הלב הבוער שבנו.
האומץ להתבונן פנימה ולשאול שאלות עשוי להיות מכאיב ואף מפחיד לעיתים.
עם זאת, הוא פותח בפנינו את האפשרות להפסיק להיות פקידים
של הסופר אגו המושך בחוטים שלנו ממעמקי הלא מודע ולהפוך ליוצרים ולמובילים של ספינת חיינו באוקיינוס הרחב של הקיום.
