יחסי העוצמה הללו מוטמעים אצל המשתתפים במשחקי העוצמה (כולנו למעשה) דרך סוכני סדר שתפקידם להפיץ את יחסי העוצמה הללו ולהציג אותם כ׳טבעיים׳.
מאת: אסף לב
רבים מאיתנו מסתובבים בעולם עם ״חשבונות לא סגורים״.
אלו בדרך כלל ארועים שהתרחשו בעבר ושהסתיימו בתוצאה שאינה צודקת מבחינתנו ושגרמה לנו תחושת עוול.
כאשר אנחנו לא שלמים רגשית עם ארוע מסויים הוא ימשיך להיות מוצג בתוכנו עוד ועוד כמעין פסיכודרמה פנימית.
הפסיכודרמה הזו למעשה נותנת לנו את האשליה שהארוע שהסתיים בעבר שלא לטובתנו יתרחש ומתרחש שוב כך שהפעם יש לנו סיכוי לנצח בו.
כשחושבים על כך הרי שדרך החשיבה הזו שלנו לא שונה מספורטאי שסיים משחק מסויים בהפסד אך ממשיך בדמיונו לשחק את המשחק הזה כדי שאולי הפעם הוא ינצח באותו משחק ותוצאות המשחק ישתנו.
ברמה הציבורית ראינו דוגמא כזו כאשר הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הפסיד בבחירות.
טראמפ ניסה בתוכו ובקרב הקרובים לו לחשוב שוב ושוב שלמעשה הבחירות לא הסתיימו כך שאולי הפעם הוא יזכה בהם.
הקושי להכיר בתוצאות המציאות וההשלכות שלהן על הדימוי העצמי שלנו גורמת לנו לעיתים להלחם במלחמות שכבר הסתיימו.
בדוגמא של דונלד טראמפ הרי שהדימוי העצמי שלו כ׳ווינר׳ נפגע בעקבות תוצאות הבחירות וההאחזות שלו בדימוי העצמי הזה לא איפשרה לו את הקבלה של המציאות.
התוצאה של אי קבלת המציאות היא הוצאת אנרגיה מיותרת על מלחמות שאין לנו סיכוי לנצח בהם, כאמור כיוון שהם כבר הסתיימו בעבר.
מעבר לכך הדבר עשוי לגרום לסכסוך נוסף עם המציאות ועם שחקנים אחרים בתוכה ואולי להפסדים נוספים בנסיון להציל קרב אבוד.
גם תחושת העוול וחוסר הצדק במבט רחב יותר היא אשלייתית.
האשליה הזו מבוססת על ההנחה שהעולם מתנהל לפי תחושת ההוגנות, הצדק או המוסר שלנו.
ניטשה הפילוסוף הקיומי האיר בספרו ׳מעבר לטוב ולרע׳ את העובדה שהעולם לא באמת מתנהל לפי מוסר, צדק או אמת כלשהי אלא לפי העקרון שהוא כינה ׳הרצון לעוצמה׳.
עקרון 'הרצון לעוצמה' על פי ניטשה טוען שלמעשה החיים האנושיים כולם מוסדרים בהתאם ליחסי העוצמה של השחקנים הפעילים בכל רגע נתון במגרש החיים.
יחסי עוצמה אלו קובעים את הגבולות, הקניין, האמונות, המוסר, החוק, האידאות, המשטור והפיקוח של החיים החברתיים.
מתוך הסדרה זו משורטט בכל זמן נתון מעין מאזן אימה שמבהיר לכל שחקן במשחקי העוצמה את המחיר שישלם אם ינסה לפעול שלא במסגרת יחסי העוצמה הקיימים.
יחסי העוצמה הללו מוטמעים אצל המשתתפים במשחקי העוצמה (כולנו למעשה) דרך סוכני סדר שתפקידם להפיץ את יחסי העוצמה הללו ולהציג אותם כ׳טבעיים׳.
סוכנים אלו הם למשל עיתונאים, סופרים, מחוקקים, מחנכים, אנשי דת, פסיכולוגים ועוד בעלי תפקיד שמתקשרים בכל זמן נתון את הסדרי העוצמה להמון הרחב.
על פי ראיה זו של ניטשה ה״טוב הכללי״ כמו גם ה״רע הכללי״ אינם באמת כלליים אלא משקפים את מה שטוב או רע לאנשים בעלי עוצמה שמפיצים ו״משווקים״ דרך סוכני החברה כאמור את הטוב והרע הללו כ״טוב כללי״ ו״רע כללי״.
כאשר מבינים לעומק את משחקי העוצמה הללו שאנו חיים בתוכם קל יותר לקבל את העובדה שניצחונות או הפסדים שלנו בשדה החברתי הם תוצאה ושיקוף של מערך העוצמה שאנו חיים בו ולא באמת תוצאה של עוול, חוסר צדק או כל אשליה אחרת של ׳סדר גבוה׳ אידאי כלשהו.
הבנה כזו יכולה לשחרר אותנו מעמדת הקרבנות של חוסר צדק או עוול קוסמי כלשהו ולהפסיק לנסות לנצח בדמיון מאבקים שהסתיימו מזמן במציאות.
במקום זאת נוכל לקבל את קוד המשחק של הרצון לעוצמה ולשאול את עצמנו איך נוכל להשתתף במשחק הזה ולהרחיב את בסיס העוצמה שלנו במערכה הבאה של משחקי העוצמה של חיינו.
