מדוע רוב בני האדם בוחרים לחיות בתוך חברות?
לכאורה התשובה מובנת מאליה ולפעמים נתמכת בטיעון ״האדם הוא יצור חברתי״ אך חוץ מהיותו טיעון מעגלי האמירה הזו לא באמת מסבירה מדוע ההומוספיינס בוחר לרוב להשתייך לחברה מסויימת.
על מנת להבין את ההגיון האבולוציוני של התמדת תופעת החברות של ההומו ספיינס אנחנו צריכים לחזור אל מצב הטבע הבסיסי של חיית האדם.
ההומו ספיינס שרוי בכל רגע, במודע או שלא, במצב השרדותי מול כוחות טבע אדישים שיכולים לחסלו – אם לצורך תזונה כמו טרף לחיות אחרות, אם לצורך שליטה כמו אלימות ואם באופן אקראי על ידי נגיפים, סופות, רעידות אדמה וכדומה.
בהיותו של ההומוספיינס לכשעצמו יצור פגיע, חלש וחסר אונים כמעט לחלוטין מול כוחות הטבע העוצמתיים מולו, הרי שההשתייכות לחברה מסויימת נותנת לאדם מעמד של ״חיה גדולה״.
כלומר כמו בטבע, ככל שהחיה קטנה יותר כך סיכויי ההשרדות שלה מול איומים חיצוניים קטנים יותר וככל שחיות גדולות יותר כך יכולת העמידה שלהן מול חלק מהאיומים מסביב גדולה יותר.
בגלל יכולות התקשורת המפותחות של ההומוספיינס הוא יצר מבנים וקונסטרוקציות שאפשרו לפרטים רבים להכנס תחת מטרייה אחת של ׳חברה׳.
קונסטרוקציות כאלו למשל היו בימים קדומים יותר המשפחה, השבט, הממלכה או המסדר הדתי.
תופעה חדשה יותר היא חברת ה׳מדינה׳ שהתאפשרה דרך הרעיון של שלטון החוק.
החוק הוא רעיון שעל פיו כל מי שמשתייך לחברה מסויימת מקבל עליו את ההתחייבות לרסן את הרצונות שלו ולהכפיף אותן לחוק, כלומר מערכת כללים שנקבעת באופן מסויים ולכאורה חלה על כל חברי החברה באופן שווה.
בעידן המודרני חבר בחברת המדינה נקרא אזרח.
בתמורה לקיום חובותיו על פי החוק הופך האזרח למעשה לחלק מה׳חיה הגדולה׳ שנקראת מדינה וכך יכולתו וסיכוייו לשרוד מול איומים חיצוניים גוברים.
מהגיון אבולוציוני דומה, בדומה לאימפריות של תקופות קדומות יותר, יכולות חברות שונות של מדינות למשל ליצור בינהם בריתות ולכונן ׳חיית ענק׳ בדמות צבר מדינות.
כך למשל ארצות הברית והאיחוד האירופי.
במבני ענק אלו כל מדינה מתפקדת בברית כמו אזרח במדינה.
כל מדינה אז כפופה לחוקי הברית וכך גם זוכה להגנת הברית באופנים שונים.
מלחמת העולם השניה הכניסה לתודעת בני אדם רבים את ההבנה שההומו ספיינס עצמו יכול להיות האיום הגדול ביותר על בני מינו, מה שעורר את הצורך ליצור ״חיית על״ בדמות ארגון האומות המאוחדות.
האו״ם נועד גם להוות ׳חיית על׳ שאמורה להפנות את כל המשאבים המשותפים של מדינות כדי להתמודד מול איומים חיצוניים כמו רעב, מגיפות, סופות וכו.
באותה מידה חיית העל של האו״ם נועדה לרסן את הרצון של ההומו ספיינס עצמו לפגוע בבני מינו ולהתערב בסכסוכים פנימיים בין ההתאגדויות השונות של ההומו ספיינס.
לסיכום חלק זה, בניגוד להנחה הכללית של ״טבע״ האדם להשתייך לחברה כלשהי, החשיבה האבולוציונית מנסה לבחון את הגורם בפועל להעדפה הגורפת של ההומו ספיינס להשתייך לחברה כלשהי בצורך האבולוציוני לשפר את יכולת ההגנה וההשרדות שלו מול איומי הטבע והסביבה.
גם מהבחינה הפסיכולוגית המעטפת הרגשית שמספקת החברה מאפשרת לקבל תחושת בטחון, הכרה, אישור חברתי, תחושת ערך ואהבה שלה זקוק האדם לצורך עמידתו האיתנה והשרדותו בעולם.
מסיבה זו חרדת דחייה, נטישה או חרדה חברתית מתיוג או שיפוט חברתיים למשל הן חרדות שמאיימות על עצם הקיום של הפרט.
זאת כיוון שבבסיס הנפש שלנו החיבור לחברה או מערכת יחסים היא ביטוי לבטחון שלנו להשתייך ל״חיה״ גדולה מאיתנו שאמורה להבטיח את ההשרדות שלנו.
מרגע שאנחנו נדחים, נשפטים או ננטשים בתחושתנו על ידי החברה הזו או סוכן חברתי מסויים שלה אנחנו חווים חרדה מאיום לא מודע על עצם יכולתנו לשרוד במנותק מהחברה.
זאת כיוון שכאמור החברה הזו היוותה עבורנו את ׳החיה הגדולה׳ שמספקת את מטריית ההגנה שלנו בעולם.
