"אין הבדל גדול בין משחקיהם של ילדים ואלו של המבוגרים באופן מהותי, רק גודלו של מגרש המשחקים משתנה."
מאת: אסף לב
אחד הדברים החיוביים בסגר הוא ההזדמנות לראות סדרות שקודם לכן לא היית מוצא את הזמן להם:)
סדרה כזו שהזדמנה לידי היא ״קוברה קאי״.
הסדרה היא למעשה המשך הסיפור של סרט משנת 1984 בשם ״קראטה קיד״.
הסדרה קוברה קאי מציגה קבוצה של נערים שהמשותף לרבים מהם הוא דמות אם אוהבת והיעדר דמות אב בחייהם.
במהלך הסדרה נראה כיצד החרדה החברתית וחוסר הבטחון של אותם נערים מזמינה התגרות ובריונות מצד נערים אחרים.
כך הולך ונוצר מעגל שלילי שבו גילויי הבריונות הזו מעצימים את
החרדה החברתית ומרעילים את הערך העצמי שלהם, מה שמעצים את גילויי הבריונות וכן הלאה.
כיום כאשר אנחנו מתחילים להפרד מהצימוד המגדרי של ׳אמא כאשה׳ ו׳אבא כגבר׳ אנחנו יכולים לדבר על המהות של הצורך של ילד בתפקוד אמהי ותפקוד אבהי, ללא קשר למגדר.
התפקוד האמהי ברמה הפסיכולוגית הוא ההכלה הרגשית, ההכרה, ההתיחסות וההערכה של עולמו הפנימי של הילד.
באופן זה נבנה הערך העצמי של האדם ותחושת היחודיות והעצמאות שלו.
התפקוד האבהי לעומת זאת עוסק בתיווך של הילד אל הקוד החברתי.
כלומר, האבהות היא הליווי של הילד אל הסביבה החברתית וחניכה של התנהלותו האסרטיבית בתוך החברה.
אסרטיביות מוגדרת כאופן התיחסות שמסוגל בו זמנית לעמוד על הרצונות, הצרכים והאינטרסים שלך ולבטא את עצמך בחופשיות ובמידה שווה להכיר בכך שמי שמולך זכאי כמוך לצרכים, רצונות וביטוי עצמי חופשי משלו, גם כשאלו שונים משלך.
גם כאשר יש לנו חוויה אמהית טובה ובטחון עצמי עדיין הכניסה אל המרחב החברתי בו יש מפגש עם רצונות רבים ומגוונים השונים משלנו מעורר חרדה באופן טבעי.
מפגש הכוחות עם הרצון של האחר מחייב אותנו בכלים על מנת להתמודד עם המפגש הזה באופן טוב.
חניכה אבהית אל העולם מאפשרת את הכלי הזה עבור הילד ואת האפשרות לכבד כאמור בו זמנית את רצונו שלו כמו גם רצונו של האחר.
באופן זה מתאפשר ליצור הסכמה על רצון משותף ולרתום אחד את השני למשחקים ופרוייקטים משותפים.
כמובן שעובר קו ישר בין הכלים החברתיים הללו שנרכשים בילדות ובין יכולת המבוגר שמגייס את אותם יכולות על מנת למשל לגייס משקיעים לחברת סטראט-אפ שלו או לרתום קבוצת אנשים לתנועה חברתית מסויימת וכן הלאה.
אין הבדל גדול בין משחקיהם של ילדים ואלו של המבוגרים באופן מהותי, רק גודלו של מגרש המשחקים משתנה.
כאשר החרדה הבסיסית מהיציאה מן המרחב הפרטי אל המרחב החברתי לא מלווה בתיווך וחניכה אבהית הרי שהחרדה הזו תמשיך להתעצם ותיצור חרדה חברתית.
האדם ימנע אז מסיטואציות חברתיות והקונפליקטים הבלתי נמנעים שקיימים בהם.
סיטואציות חברתיות כאלו אף יכולות לעורר בו תחושת בושה בהזדקקות וברצון שלו.
בסדרה קוברה קאי הציגו כיצד ילדים בוחרים מודלים שונים של דמות אב.
אך בלא קשר לגישות השונות של דמות האב, עצם העובדה שהם התחילו לעבור את אותה חניכה אבהית למפגש שלהם עם החברה אפשרה להם להרגיע את החרדה החברתית שלהם מעצם האפשרות לקונפליקט עם האחר.
במובן זה חשוב שוב להדגיש שחרדה מסיטואציות חברתיות היא טבעית ומובנת מאליה.
עם זאת, החניכה והתיווך בין האדם ובין החברה יכולים לווסת את החרדה הזו ולהפנות את האנרגיה הזו ליצירתיות ופעולה חברתית משותפת.
