פעמים רבות, כשאנחנו כבר עמוק בתוך מערכות יחסים – זוגיות, חברתיות, מקצועיות -אנחנו יכולים להודות בפני עצמנו שאנחנו בתוך מערכת יחסים הרסנית.
למערכת יחסים הרסנית יכולים להיות ביטויים שונים כמו אלימות, דיכוי, מניפולציות, חוסר כנות, ניצול, אובדן התשוקה וחוסר הערכה.
אם במערכת יחסים בריאה אנחנו גדלים ומתפתחים יחד כבני אדם הרי שבמערכת יחסים הרסנית הנוכחות שלנו מתכווצת ומודחקת לטובת צרכיו ומשאלותיו של הצד השני.
לכניסה שלנו לתוך מערכת יחסים הרסנית יכולות להיות סיבות רבות.
פעמים רבות, במצבים של מי שמוצא את עצמו באופן ממושך נמשך לתוך מערכות יחסים הרסניות, ישנה ברקע התנסות של קשר ראשוני בבית שבו הוא חווה קשר הרסני שכזה.
במנגנון פסיכולוגי שנקרא ׳חזרה׳ אנחנו נוטים לשחזר את תבניות היחסים המוקדמות שלנו שבהן ״הרגשנו בבית״.
כיוון שהשהות בקשר הרסני כל כך מוכרת לנו היא כמעט מרגישה לנו ״בנוח״ וזו הסיבה שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו זמן רב בקשר כזה מבלי אפילו להכיר בהרסנות של הקשר.
הדרך להפרדות מקשר הרסני היא מאתגרת שכן היא כרוכה בפרוק אותה תבנית ראשונית של קשר אותה אנו נושאים מעברנו.
הקושי לפרק תבנית יחסים הרסנית ופוגענית היא במקרים רבים נובעת מכך שהיותנו ״מכילים וסופגים״ היה פעמים רבות ׳תנאי ההשתייכות׳ שלנו למשפחה בה גדלנו.
כלומר, כאשר התפקיד המשפחתי שקיבלנו על עצמנו, בלא מודע בדרך כלל, הוא להיות המכיל והסופג של ההתנהלות סביבנו, הרי שהרצון שלנו לשבור את התפקיד הזה לפתע עשוי לעורר בנו פחד מנטישה.
במקרים אלו אנחנו כל כך חוששים מ״להתפטר״ מתפקיד ההכלה של הפוגענות בקשר כיוון שאנחנו מזהים ומגדירים את עצמנו עם תכונת האישיות הזו.
לפעמים את תפקיד ה״מכיל המשפחתי״ אנחנו מזהים בטעות עם ׳אמפתיה׳.
ההבדל הגדול בין אמפתיה ובין ההכלה שלנו את ההתנהגות הפוגענית היא שבאמפתיה אנחנו מכבדים את עצמנו קודם לכל ובהכלה של פוגענות הקשב לאחר בא על חשבון המקום שלנו.
במקרים אלו כאמור פרידה מקשר קרוב שכזה דורשת מאיתנו להתמודד עם גלי חרדת הנטישה והפרדות מאספקט שהגדרנו כחלק ממי שאנחנו.
מרגע שאנחנו מתחילים לפרק את תבנית הקשר ההרסני שבתוכנו נפסיק אז להשלים עם הצדדים הפוגעניים שבקשר ולהכיל אותם ונשאף לשנות אותם.
הצעד המשמעותי ביותר בהפסקת כל קשר הרסני כלשהו הוא להתחיל להציב באסרטיביות גבולות ברורים שאותם אי אפשר לעבור.
הגבולות הללו יכולים להיות סביב התנהלות של זלזול, חוסר הערכה, שיח פוגעני, אלים, משפיל או מדכא.
ושוב חשוב לזכור שעצם הצבת הגבולות עשויה לעורר בנו חרדת נטישה ואפילו אשמה כחלק משאריות העבר שלנו.
במידה ודפוסי ההרס בתוך הקשר עצמו אינם משתנים והגבולות החדשים לא מכובדים הרי שכמובן האפשרות האופטימלית היא פרידה מהקשר.
במידה ואנחנו נפרדים מקשר הרסני מבלי באמת לפרק את התבנית הפנימית שעל פיה אנחנו משחזרים את הקשר הראשוני, הרי שהסכנה היא שגם קשרים עתידיים יבנו בהתאם לתסריט הקשר ההרסני שאנו מביאים עימנו.
במקרים אלו נמשיך ׳להציע׳ את עצמנו כמוכנים לספוג ולהכיל מערכות יחסים הרסניות ופוגעניות.
כאמור רק זיהוי ופרידה פנימית אמיתית מתבניות פוגעניות ומהזהות ה״מכילה׳ שאנו סוחבים עימנו יאפשרו לנו בסופו של דבר להרגיש ראויים לקשר מעצים, אוהב וכנה.
