"אנחנו לומדים אז שאפשר להנות אפילו מהנפילות שמשחק החיים מזמן לנו והלמידה שהן טומנות בחובן באותה מידה בה אנו נהנים מההצלחות וגביעי הנצחון."
מאת: אסף לב
לו היינו יכולים לצייר את עולמנו ולחיות בתוכו , היה בוודאי כל אחד מאיתנו מצייר אותו כפיסת גן העדן שלו.
ואולם, במציאות חיינו על האילוצים, הכללים והכוחות הפועלים בהם, אנחנו עושים כל מאמץ כדי לחיות את חיינו באופן הטוב ביותר האפשרי עבורנו.
העובדה שלמעשה אין לנו שליטה על נסיבות רבות המשפיעות על חיינו נראית לכאורה בנאלית וטריוויאלית.
יחד עם זאת, הקבלה היום יומית שהשליטה שלנו על חיינו היא מוגבלת והקבלה של התלות שלנו בנסיבות אלו היא אינה פשוטה לקבלה.
תחושת חוסר האונים שאנו פוגשים יום יום אל מול הרצונות, הכמיהות והחלומות שלנו שלא פוגשות את מימושן בעולם החיצוני לעיתים קשה ומתסכלת מאד.
במידה והתסכול הזה פוגש תחושת ערך עצמי נמוכה הרי שכל אי הצלחה כזו תתפרש עבורנו כדחייה וכחיזוק לתחושת הכשלון הכללי שאנו חווים.
מצב זה עשוי להוביל ל׳מעגל מרושע׳ שבו נפסיק לראות בכשלונות שלנו כשיעור לנסיון הבא ופשוט נמנע מלאתגר את עצמנו.
במובן מסויים נפסיק לחלום, להשתוקק ולרצות להביא את עצמנו באופן מלא לעולם.
דרך התמודדות אחרת שיכולה להיות לקושי שלנו עם חוסר האונים היא להדחיק ולקבור את תחושת הכשלון עמוק בפנים.
מן הצד השני, ליצור לעצמנו וכלפי חוץ תדמית של ״ווינרים״, כל יכולים שלא מקבלים ׳לא׳ כתשובה.
מצב כזה יכול להביא לתחושה של זיוף וחוסר אותנטיות, תחושה של החיים ״כהצגה״.
תחושה זו עשויה בשלב כלשהו להתיש אותנו ולגרום לכך שנאבד את תחושת המשמעות והאמת שבחיים.
המחיר של עמדה כזו הוא ניתוק מהגרעין הפנימי האותנטי, הילד הפנימי, והפניית כל האנרגיה לתחזוק ושימור התדמית של ׳גבור העל׳ שאף פעם לא מפסיד ושולט לחלוטין בנסיבות חייו.
תגובה נוספת לא יעילה בעיני כלפי הקושי להתמודד עם חוסר שליטה היא ללחוץ חזק יותר על דוושת השליטה ולהחזיק את ההגה חזק יותר.
באופן פרדוקסלי, תגובה כזו בסופו של דבר תגרום לשחיקה ומתח ודווקא תגדיל את האפשרות של אובדן שליטה.
עבודת הפסיכותרפיה מבקשת להתחיל את ההתיחסות להתמודדות עם שליטה וחוסר אונים מהבסיס, מקרקעית הנפש שלנו.
החיזוק האמיתי של בסיס תחושת הערך העצמי שלנו היא יעד מרכזי של התהליך הטיפולי.
ההנחה היא שערך עצמי פצוע מייצר במהלך החיים תוצאות רבות וקשות.
כפי שהראינו במקרה זה, תחושת חוסר אונים ואובדן שליטה על נסיבות החיים עשוייה לפגוע עוד יותר בדימוי עצמי פצוע ולהתפרש כ״לוזריות״.
תחושה זו בהמשך הדרך יכולה להופיע כדכאון.
תחושת ערך עצמי טובה ויציבה מאפשרת לנו להתבונן נכוחה אל המציאות,
להכיר בכך שכמו בספורט, הפסדים כמו נצחונות הם חלק מהמשחק,
ותמיד לחזור חזרה אל מגרש החיים עם תובנה חדשה ושמחה בעצם המשחק – תהיה תוצאתו אשר תהיה.
הבגרות הנפשית הזו תרחיב את המיכל הפנימי שלנו לעבד תחושות כמו חוסר אונים, תסכול, כאב, כעס וחרדה שכולן תוצאות אפשריות של מצבים של כניסה לאזורים בהם אין לנו שליטה על נסיבות החיים.
זאת במקום לטאטא את התחושות הללו מהלקסיקון הנפשי שלנו או לחילופין להשתמש בהן נגדנו.
חשיבות העיבוד הפסיכולוגי של רגשות ׳קשים׳ היא להמיר את האנרגיה הנפשית הטמונה ברגשות הללו מאנרגיה משתקת ומעכבת לאנרגיה מקדמת, אנרגיה של למידה ופעולה בעולם.
כאשר מתרגלים לאורך זמן את הגישה החדשה לעבודה עם רגשות בוערים כמו תסכול, זעם וחוסר אונים הרי שאנחנו מגלים שאנחנו אף פעם לא באמת יוצאים מהמשחק שנקרא החיים.
אנחנו לומדים אז שאפשר להנות אפילו מהנפילות שמשחק החיים מזמן לנו והלמידה שהן טומנות בחובן באותה מידה בה אנו נהנים מההצלחות וגביעי הנצחון.
 | תשובההעברה |
