בשעת כתיבת שורות אלו, נשיא רוסיה פוטין בוחר לרמוס גבולות של מדינה ריבונית -אוקראיינה- ולהיות הבריון שמאיים על כל מי שעומד בדרכו בנשק גרעיני כדי לקבל את מה שהוא מאמין שמגיע לו.
הדילמה של מדינות המערב היא עד כמה להתעמת עם הבריונות הזו בלי ליפול לבריונות מהקצה השני.
כמו ברוב המרחב הבין מדינתי, כולנו כפרטים מייחלים לשלום, הרמוניה ושלווה – גם כלפי חוץ וגם בעולמנו הפנימי.
ואולם, מהר מאד בחיינו אנחנו מגלים שלעיתים גם לטבע סביבנו וגם לאנשים שסביבנו ישנם אג׳נדות שונות משלנו, מה שעשוי בסבירות גבוהה להוביל למצבי קונפליקט ועימות.
גם כשמתקרבים למקומות האינטימיים ביותר כמו משפחה או זוגיות אנחנו נמצא את עצמנו לא אחת בעמדה שונה או תחרות שתוביל למצבי קונפליקט.
גם ביננו לבין עצמנו, בקבלת החלטות למשל, אנחנו מתעמתים עם קולות שונים בתוכנו וצרכים שונים שאנחנו צריכים לתעדף כדי לקבל החלטה שנהיה שלמים איתה.
מכל מה שאמרנו עד כאן יכול להשתמע שעימות הוא מצב שלילי בהכרח ולא כך הוא.
מצבי עימות, כאשר אנחנו לומדים לעבוד איתם, עוזרים לנו כאינדווידואלים וגם כקבוצות, משפחות ואפילו עמים, לחדד ולהבהיר את זהותנו, ערכי הליבה שלנו ותמצית האמונה שעליה אנחנו מוכנים להאבק כדי להתקיים בעולם.
האתגר הגדול במצבי עימות הוא כמובן הגעה למצב של דו קיום שבו הערכים והאמת של צד אחד מתקיימים לצד האמת והערכים של הצד השני.
חשוב לדעת שאת דו הקיום לא ניתן לכפות ולעיתים בעימותים קיומיים קשים הצד השני יכול להכתיב ״משחק סכום אפס״ שבו בעימות יהיה רק צד אחד מנצח ולא קיימת אפשרות לדו קיום ולשני מנצחים בעימות.
גם מצבי טבע ולא רק קונפליקטים בין אנשים או קבוצות יכולה להוביל אותנו למציאות של להיות או לחדול כמו למשל מאבק במחלה קשה או מגיפה קטלנית, מאבקים שבהם יכול להיות רק צד אחד שמנצח.
מצבים כאלו שמאלצים אותנו להאבק על קיומנו ממש – הנפשי או הפיזי – יכולים להיות מכוננים בחיינו.
עימותים אלו גורמים לנו לגייס ולהביא לידי ביטוי את כל המשאבים הפנימיים שברשותנו, וכאמור להגדיר מחדש מהם ערכי הבסיס שבלעדיהם נפסיק להיות מי שאנחנו.
ההמנעות מעימות במצבי יום יום וכל שכן במאבקים קיומיים יכולה לעלות לנו במקרה הטוב במנטליות של הצטמצמות ותבוסה אל מול הכוחות הפועלים מולנו ובמקרים היותר קיצוניים לסכנה קיומית ממש.
כמו חיה בג’ונגל שלומדת את צעדיה הראשונים, עלינו ללמוד בשלב כלשהו שכשם שחיה מסויימת יכולה לראות בנו ידיד לשחייה בנהר, חיה אחרת יכולה לראות בנו את ארוחת הצהרים שלה וללמוד להאבק על מקומנו.
ההמנעות מעימות יכולה לנבוע ממקורות שונים.
כך למשל יש כאלו מאיתנו שחונכו בבית עם המסר שעימות הוא מסוכן ולכן מוטב להכנע תמיד ו״להגיש את הלחי השניה״.
אחרים שעברו אלימות או דיכוי מהוריהם או קרובי משפחה חוו טראומה שגרמה להם לדפוס מחשבה תבוסתני שעל פיו ״הכח תמיד יהיה בצד השני של המשוואה״ ולכן עימות תמיד יסתיים בתבוסה ומוטב להמנע ממנו.
הכשל באמונה הזו הוא כמובן שהסיבה שבגללה ׳הכח תמיד יהיה בצד השני׳ היא הפחד שלנו מעימות שבגללו אנחנו מוותרים ומדחיקים את הכח שקיים אצלנו .
במובן זה האמונה הזו שלנו ׳מצילה׳ אותנו מעימות כי היא גורמת לנו להאמין שאין לנו סיכוי ובכל מקרה נובס בעימות אז מוטב שנוותר מראש.
גם מי מאיתנו שגדל בבית שלא הזין את הערך העצמי שלו יחווה את עצמו כחסר עוצמה ובעיניו תמיד האחר יהיה ״צודק״ ו׳עוצמתי׳ יותר ולכן הוויתור על העימות יהיה עמדתו המוכנה מראש.
פגיעה בערך העצמי יכולה להתקשר לסיבה מרכזית נוספת להמנעות מעימות והיא הקושי שלנו לווסת רגשות קשים.
ערך עצמי חזק מאפשר לנו לחוות קשת של רגשות בוערים מבלי החשש שהרגשות הללו ״ישרפו אותנו״.
מצבי עימות מטבעם מציפים בנו רגשות בוערים כמו זעם, חרדה, כאב, עלבון, ולעיתים גם אשמה או בושה כאשר אנחנו מפסידים במערכה.
כאשר הערך העצמי שלנו חלש הרגשות המאתגרים הללו מאיימים להציף ולפרק את תחושת העצמי שלנו ולכן הם נחווים לנו כמאיימים, מסוכנים ומתוייגים כ״שליליים״.
ואולם, האמת היא שאלו אינם רגשות שליליים מטבעם אלא פרצי אנרגיה רגשית.
ברגע שנצליח להכיל ולחוות את הרגשות הללו הרי שלא זו בלבד שהם לא יאיימו עלינו וימנעו מאיתנו להתעמת ולהיאבק על עצמנו אלא להיפך – הם יהפכו להיות לדלק אנרגטי במבער הפנימי שלנו, דלק שיצית בנו את התשוקה, העוצמה והאומץ לעמוד על שלנו מול הכוחות שכנגד ולהלחם על מקומנו בעולם.
המשך התיוג של הרגשות הבוערים שבנו כ׳שליליים׳ יגרום לנו להצתמצם במצבי עימות וליצור מעגל שלילי שבו הערך העצמי שלנו ילך ויצטמק ויחליש עוד יותר את המוכנות שלנו להתעמת.
ההמנעות מעימות גם כאמור תחליש אותנו במוכנות להתעמת עם מאבקי היום יום שלנו מול עצמנו.
זה יכול להיות עימות עם ההתניות שגדלנו איתם או הרגלים הרסניים שפיתחנו, עימות עם אמונות שמעכבות אותנו וכבר לא מתאימות לחיינו היום, ועימות עם קירות זכוכית אחרים שחוסמים אותנו מלהיות מי שאנחנו באמת.
במידה ונוכל לראות את ההזדמנות שמצבי עימות בחיים מזמנים לנו ונלמד לעבוד עם מצבים אלו באופן יצירתי וטוב, הרי שמצבים אלו יקדמו אותנו גם לדו קיום חי ואותנטי יותר עם הסביבה שלנו וגם להעצמת תחושת החופש פנימי, הריבונות והערך העצמי שילוו אותנו בחיינו.
