ראשית חשוב לומר שככל שטיפול נפשי נעשה במקצועיות וכנות הרי שאין באמת גישה טיפולית ״נכונה״ או ״לא נכונה״.
טיפול נפשי תמיד נכון לאדם מסויים בסיטואציה מסויימת.
יחד עם זאת, חשוב להבין את האיכויות השונות של הגישות הטיפוליות כדי להבין לאיזה סוג טיפול אנו זקוקים.
אחת מאי ההבנות הרווחות בעיני בקרב רבים בתחום זה הוא ההבחנה בין טיפולים קצרי מועד וטיפולים עם קצה פתוח שאינם תחומים בזמן.
בנסיון לעתים להוכיח איזה טיפול ״טוב יותר״ ויעיל יותר ומתוך אי הבנה בסיסית של תכלית הטיפול ארוך הטווח אנחנו יכולים לראות ביקורת על טיפול ארוך הטווח ככזה שאינו יעיל או ״מבזבז את הכסף והזמן״.
ברמה הקיצונית אפשר לראות פרסומים על ״להפטר מחרדה ודכאון בשלושה מפגשים!!!״
כמובן שבקורת היא תמיד לגיטימית ואף חיובית אך רק כשזו מגיעה מתוך הבנה והכרות ולא מתוך בורות וחוסר ידע.
האסטרטגיה של טיפולים קצרי מועד וטיפולים עם קצה פתוח הן אסטרטגיות שונות.
טיפולים קצרי טווח נועדו להסיר את תחושות המועקה כמו דכאון, חרדה וזעם במהירות האפשרית.
הטכניקות בהן משתמשות גישות אלו – כמו תרופות, טיפול קוגניטיבי (cbt), nlp, קואוצ׳ינג וכדומה – נועדו לצמצם את הנפח הרגשי ועוצמת הרגשות שלנו – אם דרך שינוי הביוכימיה במוח בתרופות או אימוץ טקטיקות מחשבה חדשות – וכך להקל על המועקה והמצוקה הרגשיים.
לעיתים המצוקה הרגשית כל כך גבוהה כמו במצבי חרדה או דכאון כך שהתפקוד היום יומי נפגע ויש לפעול באופן המהיר ביותר לעזור לווסת את הרגשות הבוערים שבתוכנו.
יחד עם זאת, גם טיפולים ארוכי טווח מבקשים לעזור לנו לווסת את הרגשות הבוערים שבנו ולהתנהל איתם באופן טוב אך הגישה להגיע לשם היא שונה.
אם טיפולים קצרי מועד מבקשים לווסת את העוצמה הרגשית שלנו על ידי צמצום הנפח הרגשי שבנו או צמצום העוצמה בה אנו מרגישים הרי שטיפול ארוך טווח מבקש לווסת את הרגשות שלנו דווקא על ידי הרחבת היכולת להכיל את מלוא הנפח הרגשי שלנו והעוצמות הרגשיות שבנו.
הדבר דומה לאדם שמגיע למוסך אופנועים עם מנוע של 1000 סמ״ק ומתלונן על כך שגוף האופנוע לא מצליח להכיל את עוצמת המנוע כך שהנהיגה היציבה על הכביש נפגעת.
מכונאי אחד יציע לרוכב האופנוע להקטין את נפח המנוע וכך להקל על העומס על גוף האופנוע.
לעומתו מכונאי אחר יציע לחזק את יכולת גוף האופנוע להכיל את עוצמת המנוע מבלי להקטין אותו ועדיין לחוות תנועה זורמת של האופנוע על הכביש.
הדגש על כן בטיפול עם קצה פתוח הוא דווקא הרחבת הנפח הרגשי של חיינו מבלי שעוצמת הרגש תערער אותנו.
לסיכום, שתי הגישות הללו – הן הגישה קצרת המועד והן הארוכה – משיגות בסופו של דבר את המטרה של התייצבות ואיזון ההתנהלות הרגשית שלנו.
ההבדל הוא שהגישה הטיפולית קצרת המועד מגיעה למטרה זו על ידי הקטנת הנפח הרגשי שלנו – כלומר עוצמת וטווח הרגשות שלנו והגישה השניה עושה זאת באופן הפוך – על ידי העמקת היכולת שלנו לשאת ולהכיל את כל טווח ועומק הרגשות שלנו מבלי לקרוס לתוכן.
ברגע שאנחנו מבינים את המשמעויות והמחירים של כל גישה טיפולית הרי שאז הבחירה בין טיפול קצר מועד או טיפול עם קצה פתוח הופכת לבחירה מושכלת יותר ומתאימה יותר לכל אדם שמתבקש לבחור גישה טיפולית עבורו.
