"כאשר הפרטנר שלנו לדיון בכל סיטואציה שהיא מתחיל להסביר לנו מדוע הרגש שלנו או המחשבה שלנו או הרצון שלנו בעצם ׳לא נכונים׳ הרי שצריך להדלק אור אדום למניפולציה רגשית או התחלה של ערעור המציאות הפנימית שלנו."
מאת: אסף לב
מושג מעניין וחשוב בעיני שעולה למודעות בתקופה האחרונה הוא גאסלייטינג.
המושג הזה לא תורגם עדיין לעברית אבל אם ננסה בכל זאת לתרגם אותו באופן מעט מגושם היינו אומרים ׳ערעור תחושת המציאות׳.
מקורו של המושג בסרט משנת 1938 שהדגים את התופעה בה אדם אחד מערער את תפיסת המציאות של בת זוגו.
העלאת המושג הזה כעת לתודעה בא בעקבות המצב הפוליטי במדינות רבות שמעורר תחושה חזקה אצל רבים שהשליט למעשה מעוות את תפיסת המציאות אצל האזרחים על מנת להמשיך להחזיק בשלטון בכל מחיר.
התופעה ידועה ומוכרת כמובן בפוליטיקה במדינות דיקטטוריות ואולם בשנים האחרונות גם במדינות הנחשבות דמוקרטיות עולה התחושה שהשליט מציג מציאות מעוותת לאזרחיו.
הרלוונטיות של המושג הזה הולכת הרבה מעבר לפוליטיקה הגדולה ומתאימה בעיני להתנהלות היום יומית שלנו בעולם.
כיוון שידיעת המציאות שלנו מוגבלת אנחנו חייבים לסמוך ולתת אמון באנשים אחרים שיודעים יותר מאיתנו על תחום המציאות החיצונית עליה איננו אמונים בעצמנו.
כך למשל כשנלך למוסך נסמוך על המוסכניק שיתן לנו תמונת מציאות מדוייקת של מצב המנוע של הרכב.
מרופא נצפה לתת לנו שיקוף מדוייק של בדיקות המעבדה שלנו, מעורך דין נצפה לתמונת מציאות מדוייקת על האפשרויות המשפטיות שבפנינו וכן הלאה.
כמובן שהאמון שלנו עשוי להתבדות מפעם לפעם אך יחד עם זאת הצורך שלנו להמשיך לתת אמון באחרים כדי לקבל תמונת מציאות שלמה ישאר חיוני והכרחי עבורנו.
המקום הפגיע ביותר שבו מערערת אותנו הופעת הgaslighting היא בעולם האינטימי, בערעור המציאות הפנימית שלנו.
ערעור האמון בתפיסת המציאות הפנימית שלנו – בתחושות שלנו, במחשבות שלנו וברגשות שלנו – עשוי להוביל אותנו למשבר אמון עמוק עם עצמנו.
אם גילינו שעורך הדין שלנו, הרופא שלנו או אפילו בן הזוג שלנו בגד ורימה אותנו, הרי שעם כל הכאב שבכך תמיד נוכל להמשיך הלאה ולמצוא שותף אחר שניתן יהיה להאמין בו.
ואולם כאשר האמון שלנו בעצמנו נפגע אין לנו מקום אחר ללכת אליו והיכולת שלנו להאמין בעולם בכלל עשויה להתערער ולהשמט.
לכן הפגיעה של gaslighting באזור הפנימי הרגשי שלנו היא כל כך חמורה ומשמעותית.
בעבודה שלי סביב פגיעות הקשורות בgaslighting גיליתי שישנו כלל אחד בסיסי שאם נשמור עליו הרי שהוא יכול להוות מעין ׳חיסון׳ לפגיעה החמורה של סוג התעללות כזה.
הכלל הזה אומר: ׳העצמי שלנו אינו נתון למשא ומתן׳.
משמעות הכלל הזה הוא שאנחנו ורק אנחנו יכולים להחליט ולדעת באמת מה אנחנו מרגישים, חושבים או רוצים (ולא רוצים) בכל רגע נתון.
כל פעם שאנחנו מרגישים שמתחיל להתנהל משא ומתן על ׳העצמי׳ שלנו, זהו זמן טוב לעצור ולחשב מחדש את מסלול הדיון.
כלומר, כאשר הפרטנר שלנו לדיון בכל סיטואציה שהיא מתחיל להסביר לנו למה הרגש שלנו או המחשבה שלנו או הרצון שלנו בעצם ׳לא נכונים׳ הרי שצריך להדלק אור אדום למניפולציה רגשית או התחלה של ערעור המציאות הפנימית שלנו.
במובן זה לא משנה אם הפרטנר הזה הוא איש שיווק שמנסה לשכנע אותנו לרכוש משהו, בן הזוג שלנו שמנסה לשכנע אותנו לעשות משהו או אפילו ההורים שלנו שמנסים להסביר לנו למה אנחנו לא תופסים ׳נכון׳ את המציאות.
המציאות הפנימית שלנו אינה דורשת הסבר, הצדקה או התאמה לקריטריון חיצוני כלשהו.
זאת בשונה כמובן מקביעות עובדתיות על מצב דברים במציאות החיצונית שלגביהן בהחלט ניתן ורצוי לנמק ולהסביר כדי להגיע אל האמת.
ואולם, ככל שהדברים נוגעים למציאות הפנימית שלנו, הרי שברגע שהעצמי שלנו, שהוא נקודת המוצא שלנו, אינו נתון לדיון או למשא ומתן, הרי שכבר העמדה איתה אנו מגיעים לאינטראקציה היא עמדה של כח.
צריך להבחין כאן בין המילה ׳כח׳ שהיא בהחלט מילה חיובית ובין המילה ׳כוחנות׳.
כח אמיתי אנחנו משיגים כאשר אנחנו לומדים לתקף את העמדה הפנימית שלנו – התחושות, הרגשות והמחשבות שנובעים מתוכנו.
במצב זה איננו נדרשים להסביר, להצדיק או להתנצל על הרגשות והמחשבות שלנו בפני הצד השני כדי לזכות באישורו.
כוחנות לעומת זאת היא דרך להשגת כח על חשבון הצד השני.
האדם שמשתמש בכוחנות הוא בדרך כלל אדם שאינו מרגיש מתוכו ערך או אישור עצמי ומשיג את השליטה שלו על ידי ערעור הערך ותפיסת המציאות של הצד השני.
כאשר אנחנו יכולים לאשר את תפיסת המציאות שלנו מבלי להתנצל עליה העמדה שלנו כאמור מול האחר משתנה.
אנחנו יכולים ממקום כזה לכבד את הצד השני ועמדותיו השונות מאיתנו לגבי המציאות ולהגיע להסכמה שתתן ביטוי לעמדות של שני הצדדים.
במשא ומתן חתירה למצב חיובי כזה נקראת win-win.
כאשר אנחנו נתקלים בתוך שיח באדם שמנסה לעשות gaslghiting ולערער את תפיסת המציאות שלנו נבין ששיח כזה לעולם לא ילך לטובתנו.
במקרים כאלו אם מדובר בקשר אינטימי יש צורך להבהיר לשני שזו דרך ההתנהלות שלו ( מודעת או לא מודעת) ושכדאי שיטפל בעצמו כדי לחזק את עצמו מבפנים מבלי להחליש את השני להשגת כח.
במידה ומדובר במשא ומתן אחר הרי שברגע שהצד השני מרגיש שמולו עומד אדם הבטוח בתפיסת המציאות שלו, ברגשות, במחשבות וברצונות שלו, הרי שהוא יסוג מהר מאד ויחפש קרבן אחר לסוג זה של מניפולציה ושאיבת ערך מהאחר.
