בתהליך הפסיכותרפיה אנחנו מבקשים להקשיב מחדש למשאלות שאולי היו איתנו הרבה זמן ולמדו להתחבא מפחד השיפוט, הבקורת, הדחיה או פשוט חוסר האמונה מ״העדר הראליות״ שבהם.
מאת: אסף לב
בדרך כלל הבעת משאלה מתקשרת אצלנו לילדות, לזמנים שבהם היינו תמימים מספיק להאמין שהעולם ישמע את המשאלה שלנו ויענה לה.
עם הזמן והאכזבות למדנו שהעולם לא תמיד פתוח להקשיב או להיענות למשאלות שלנו,
למדנו לוותר,
״להיות פרקטיים״.
האמת היא שלא באמת ניתן לוותר על המשאלות שלנו ומה שבעצם עשינו זה להדחיק את המשאלות הללו,
לאחסן אותם מתחת לקרקע המודעות,
מתחת לשטיח ההכרה שלנו.
מעניין לראות איך החברה שלנו משמרת טכסים או אמונות לגבי מצבים שבהם כן ״מותר״ להביע משאלות באופן בטוח.
כך למשל כשמכבים נרות בעוגת יום הולדת, כשרואים כוכב נופל, כשנופל ריס, כשזורקים מטבע למזרקת המשאלות ברומא, בתפילה בכותל המערבי וכו'.
כלומר, בגלל שעצם הבעת המשאלה היא מקום כל כך פגיע שמבטא הזדקקות וסיכון של דחייה ואכזבה, פיתחה החברה מעיין ארועים מוגנים שבהם לא צריך לחשוש מלהתחבר אל אזור המשאלות שלנו.
האמת היא כאמור שהמשאלות אף פעם לא נעלמות.
גם המשאלות הלא מודעות שלנו כך מסתבר מפעילות אותנו ומשפיעות על העמדה שלנו בכל סיטואציה בה אנו נמצאים.
במהלך הטיפול אנחנו מבקשים להיות במגע עם המשאלות שלנו ולהתחיל לבטא אותם בקול רם.
כשאנחנו מתרגלים זאת אנחנו מתחילים להבין שעצם הניסוח של המשאלה שלנו בקול רם יכול להשפיע על התחושה שלנו את עצמנו ולמקד את הכיוון אליו נרצה ללכת, בעקבות המשאלה הזו.
המפה הפנימית שניצור אז – מפת המשאלות – היא זו שתבטיח שמסלול החיים שלנו ילך בעקבות המשאלות שלנו ולא בשרות של משאלות של אנשים אחרים שמוצגים כ״אידאלים״, ״ערכים״ ו״אמיתות״ שעל פיהן עלינו לצעוד.
לעיתים במצבים מסויימים אנחנו נגלה שאם נתחיל להביע את המשאלות שלנו בקול רם נתחיל לשמוע בקורת והתנגדות מצד הסביבה שלנו.
זאת כיוון שמשאלה יכולה לאתגר את 'סדר המשאלות הקיים', הסדר שנוצר על ידי אלו שהמשאלות שלהם הפכו ל״חוק״, ״צדק״ ואידאולוגיה.
זה אולי ישמע מוגזם אבל להביע משאלה יכול להיות אקט מהפכני ואפילו חתרני מול הסדר הקיים.
בתהליך הפסיכותרפיה אנחנו מבקשים להקשיב מחדש למשאלות שאולי היו איתנו הרבה זמן ולמדו להתחבא מפחד השיפוט, הבקורת, הדחיה או פשוט חוסר האמונה מ״העדר הראליות״ שבהם.
עצוב הרבה פעמים לראות כיצד אנשים רואים התבגרות או בגרות כוויתור על המשאלות שלהם כדי לחיות ב״עולם האמיתי״.
מה שלא מספרים לנו הוא שהעולם ״האמיתי״ שריק מהמשאלות שלנו הוא עולם חסר משמעות, עולם שכל מה שאנחנו יכולים להיות בו הוא פקידים ב״תעשיית המשאלות של האנשים החשובים״,
לעבוד עבור האנשים שלמדו להפוך את המשאלות שלהם ל״חוק״.
הקשבה למשאלות שלנו יכולה להפוך אותנו עצמנו למחוקקים של חוקי החיים על פיהם נחייה את חיינו.
הטיפול על כן מבקש להתחיל להתייחס ברצינות למשאלות שלנו, לפחות כמו הרצינות שבה אנו נענים וקשובים למשאלות של האחרים סביבנו.
נגלה שמרגע שאנחנו מתחילים לנסח את המשאלות שלנו בקול רם, קודם כל לעצמנו ואז לאחרים, הרי שההשפעה של המסר הזה תצא החוצה ותגרום גם לסביבה שלנו להתחיל להתייחס למשאלות שלנו ברצינות הראויה להם.
אנחנו נגלה שהמשאלות שלנו לא מופיעות רק בארועים מיוחדים אלא מלוות אותנו בכל רגע מהיום יום שלנו,
נגלה שהן רלוונטיות..
ההקשבה שלנו באופן רציף למשאלות שלנו והכבוד כלפיהם תאפשר לנו לכוון ולמקד את עצמנו באפקטיביות בתוך העולם ותהפוך את המשאלות הללו לכח מניע להביא את עצמנו באופן מלא בעולם.
