"הפסיכותרפיה, בשונה ממנהיגים פוליטיים, מבקשת לראות באדם עצמו כמנהיג של חייו"
מאת: אסף לב
ניתן בהחלט לשאול מה הקשר בין מושגים כל כך רחוקים לכאורה ושונים – פסיכותרפיה ומנהיגות?
האחד לקוח מתחום העולם הציבורי, הפוליטי, והשני שייך למרחב הפרטי ביותר שלנו.
ובכן, מסתבר שביסודו של דבר יש איכות עמוקה המשותפת באופן הדוק לשני התחומים.
מנהיג הוא פעמים רבות דמות שיודעת לזהות, להתחבר ולהעלות אל פני השטח זרמים תת קרקעיים ותת הכרתיים שהופכים להיות כוחות ומנופים לשינוי חברתי.
כך למשל מנהיגי השחורים כיום מזהים את הדיכוי והזעם שהצטברו שנים רבות כל כך בקרב השחורים בארצות הברית ובעולם כולו.
מנהיגים אלו עוזרים למנף את הזעם לשינוי פוליטי ולמאבק למען שינוי וקידום זכויות השחורים כאזרחים שווים במדינתם.
לעיתים רק משבר חברתי חריף מאפשר לזרמים התת קרקעיים לצוף על פני הקרקע ומנהיגות נכונה כאמור תמנף את הזרמים לבניה מחדש של החברה.
במובנים רבים, גם הפסיכותרפיה מבקשת להתחקות אחר זרמים תת קרקעיים לא מודעים בנפשנו, משאבי אנרגיה נסתרים, כדי להעלות את האנרגיה הזו לשרות התודעה שלנו.
גם הפניה אל הפסיכותרפיה מתחילה פעמים רבות במצב משבר שבו מוצפות אנרגיות מהלא מודע אל המודע בצורת סימפטומים שונים שמשבשים את שגרת היום יום.
הפסיכותרפיה, בשונה ממנהיגים פוליטיים, מבקשת לראות באדם עצמו כמנהיג של חייו.
הפסיכותרפיה הקיומית מעודדת את האדם להשתמש במצב המשבר כדי ליטול מנהיגות אמיתית על חייו ודרכו, לחבק את האנרגיות הבוערות שעולות בו ולרתום אותם לשרות התפתחותו.
תהליך הטיפול תפקידו לסייע לאדם להאיר יחד את הכוחות הבוערים החבויים הללו על מנת להשתמש במשאבים אלו לבנייה של דרכו ומפעל החיים הייחודי שלו.
