״טיפול אקזיסטנציאליסטי הוא בהרבה מובנים חיפוש של הדרך הביתה״
ההגדרה של בית היא אינה מובנת מאליה.
לפעמים בית הוא באמת במובן הפשוט ביותר המקום בו נולדנו, אותו למדנו להכיר מגיל אפס – מקום של חברים, משפחה ותרבות.
ולפעמים אנחנו לא באמת ׳מרגישים בבית׳ בבית…
לפעמים דווקא הבית מביא איתו תחושות של זרות, ניכור וחוסר שייכות.
כשזה קורה אנחנו צריכים לשאול מחדש: אז מהו בית ?
אם נפרק את השאלה הזו לרמת היסודות נגלה שבראש ובראשונה בית הוא מקום בו אנחנו מרגישים שמקבלים אותנו בדיוק כמו שאנחנו.
מתוך הרגשת הקבלה הזו אנחנו לומדים לאהוב ולקבל את עצמנו.
הקומות העליונות יותר של הבית – מעל קומת הבסיס של הקבלה העצמית – הן הכרה, בטחון פיזי ורגשי, הזנה, אכפתיות ותחושת נוחות.
כשחושבים על כך אפשר להבין שבית הוא למעשה תחושה פנימית שנתמכת על ידי החוץ ולא להיפך.
בסופו של יום אנחנו אלו שמגדירים מהו בית כמקום שבו נרגיש קבלה ואהבה עצמית קודם לכל.
בית במובן זה יכול להיות לכן לא רק במקום הפיזי אלא גם מערכת יחסים, עיסוק שאנחנו אוהבים ואפילו אידאל אותנטי שאנחנו מאמצים ורוצים לחיות לפיו.
החיפוש אחר תחושת בית הוא מסע אינסופי אחר נקודת העוגן שממנה נגדיר מי אנחנו ומה מקומנו בעולם.
