"במידה והאינטליגנציה הטבעית שלנו היא רגשית הרי שפיתוח אינטלגנצית פעולה תחייב אותנו ללמוד להגמיש את המיקוד שלנו מהחוויה האישית-רגשית אל המציאות החיצונית."
מאת: אסף לב
חוקר אמרקאי בשם האוורד גרדנר שינה ב1983 את התפיסה המקובלת שלנו לגבי אינטלגנציה כשיצר את המושג אינטליגנציות מרובות.
גרדנר טען שהאינטליגנציה האנליטית, שהיא זו היחידה שנבדקה והוערכה עד אז, היא רק אחת מאיכויות רבות שבני אדם ניחנים בהם.
כך למשל ישנה אינטלגנציה גופנית, אינטלגנציה רגשית, אינטלגנציה רוחנית, אינטלגנציה אמנותית ועוד.
ההשלכות של תפיסת האינטלגנציות המרובות על תחום החינוך, הטיפול וההתפתחות האישית הוא עצום.
אנשים התחילו להבין שהדרך הנכונה ביותר להעצים ילדים כמו גם מבוגרים הוא לא לנסות לדחוף אותם להיות מה שהם לא אלא לאפשר להם להצטיין במה שהם כן.
אם למשל תלמיד אוהב ספורט הרי שהמשימה היא להכיר באינטלגנציה הגופנית שלו ולאפשר לו לטפח אותה ולבטא אותה במלואה.
זאת במקום לגרום לו להרגיש אשמה או תסכול על כך שאין לו יכולות דומות בתחום המתמטיקה או הספרות.
ההנחה היא שגם כמבוגרים אנחנו נצליח ליצור את הערך הגדול ביותר עבורנו ועבור העולם אם נבטא את האינטלגנציה הטבעית שלנו במלואה.
האזור של האינטלגנציה הטבעית שלנו הוא האזור בו אנו מרגישים באופן החזק ביותר את החיות, החיוניות וההנאה שלנו.
כאשר אנחנו מממשים את האינטלגנציה הטבעית שלנו אנחנו מרגישים את ההתנהלות שלנו יותר כבתוך משחק מאשר כ׳עבודה׳ או ׳משימה׳.
יחד עם זאת, יש לנו את היכולת להרחיב עם הזמן את גרעין האינטלגנציה שלנו ולטפח אינטליגנציות נוספות מעבר למה שטבעי וטבוע בנו.
לעיתים גם צרכי החיים עצמם מחייבים אותנו לטפח אינטליגנציות נוספות כדי להתמודד עם סיטואציות חדשות שלא התנסנו בהם קודם לכן.
בכתבה זו ארצה להתמקד באינטלגנציה יחודית שכזו שניתן לקרוא לה ׳אינטלגנצית פעולה׳.
לעיתים החיים דורשים מאיתנו להגיע מנקודה א לנקודה ב, להתמקד בתוצאה מיידית ולשנות את המצב הקיים כצורך קיומי או השרדותי.
זה יכול להיות קשור במצב כלכלי קשה, איום פיסי שמתייצב מולנו, מחלה שדורשת אסטרטגית התמודדות או מצב נפשי רגשי קיצוני שדורש שינוי מיידי.
אינטלגנצית הפעולה היא המיינד סט שנדרש לנו על מנת ליצור באופן המיידי ביותר אסטרטגית
שינוי שתוביל לתוצאות חדשות.
כדי לטפח בנו אינטלגנצית פעולה אנחנו נדרשים להתחיל לשים לב ולהעריך את נתוני השטח, העובדות והמציאות החיצונית כמוקד ההתבוננות שלנו.
במידה והאינטליגנציה הטבעית שלנו היא רגשית הרי שפיתוח אינטלגנצית פעולה תחייב אותנו ללמוד להגמיש את המיקוד שלנו מהחוויה האישית-רגשית אל המציאות החיצונית.
ההגמשה של תשומת הלב שלנו במקרה כזה מהפנים אל החוץ אינה אומרת לזנוח את האינטלגנציה הרגשית שלנו או לאבד אותה.
להיפך, האפשרות שלנו להרחיב את האינטלגנציה שלנו לאינטליגנצית פעולה תעצים ותרחיב את היכולת שלנו לפעול בעולם ולהעצים את הערך שאנו יוצרים במיזוג של אינטלגנציה רגשית ואינטליגנצית הפעולה.
בזמן המימוש של אינטלגנצית הפעולה עם זאת אנחנו משהים את הרגש והחוויה שלנו ומתמקדים כאמור בחושים שלנו ובקריאה מדוקדקת של נתוני השטח והמציאות שאנו לומדים לזהות.
קריטריון ההצלחה על פיו נמדדת אינטלגנצית הפעולה שלנו הוא קריטריון מדיד וכמותי.
כך למשל האם המאזן הכלכלי בחשבון הבנק השתנה לטובה, האם האיום שהיה מהבריון השכונתי הוסר, האם המחלה שאובחנה מנוהלת כעת באופן המיטבי ביותר, האם כמות הלקוחות שפונה אל העסק שלי גדלה וכו.
מנסיוני כאשר נדרשת הרחבה של אינטלגנציה רגשית אל עבר אינטלגנצית פעולה היא דורשת בתחילה מאמץ ומרגישה ״מלאכותית״.
לעיתים הרחבה כזו נחווית כהתנגשות כאשר התוצאות הנדרשות מחייבות לעשות פעולות שמתנגשות ברגש שלנו.
ואולם, המטרה היא בסופו של דבר ששתי האינטליגנציות הללו – הרגשית והפעולה – יתנהלו בסינכרון, יזינו ויפרו זה את זו.
אימון והתמדה בשדה של אינטלגצית הפעולה וההתידדות שלנו עם המציאות החיצונית ועולם הנתונים, העובדות והתוצאות – כלו אלו יכולים להרחיב את מגרש החיים שלנו ולאפשר לנו למוסס קירות זכוכית שהגדירו וצמצמו בעבר את גבולות עולמנו.
