״טראומת אינטימיות׳״ היא טראומה שמקורה ביחסי ההקשרות ( attachment ) הראשוניים ביותר שלנו עם הדמויות המטפלות בתחילת חיינו.
טראומת אינטימיות במקרים רבים היא טראומה מורכבת.
זאת כיוון שאין לנו לגביה פעמים רבות זכרון או אפילו ידיעה שהיא התרחשה.
הטראומה בהקשרות בשלבים מוקדמים של התפתחותנו יוצרת תבנית יחסים שאותה נשחזר שוב ושוב במהלך חיינו.
ואכן הדרך בה אנשים רבים מזהים באופן רטרואקטיבי את טראומת האינטימיות שלהם היא דרך דפוס יחסים מכאיב ולא מובן בהווה.
לא ניתן ״לעקוף״ את טראומת האינטימיות והיא תפגוש אותנו בבגרות בכל מסגרת יחסים קרובה שניצור.
טראומת אינטימיות יכולה להיווצר לא רק ביחסים רומנטיים אלא גם ביחסי עבודה, ביחסים חבריים וביחסי הורים ילדים.
אנשים שחוו טראומת אינטימיות מתקשים פעמים רבות להבין כיצד הם מוצאים את עצמם שוב ושוב במערכות יחסים בהם הם עוברים ניצול, שימוש, מניפולציות וסחיטה רגשית, שתלטנות ולפעמים אפילו אלימות והתעללות.
זאת בשעה שהדימוי העצמי שלהם כאנשים בוגרים הוא של מבוגרים אוטונומיים, אסרטיביים ואינטליגנטים.
הפער בין הדימוי העצמי שלנו כחזקים ועצמאיים ובין מערכות היחסים הכאובות שלנו הוא ביטוי של חוסר ההכרות שלנו עם דפוס היחסים הפוגענים שאליו היינו חשופים בשנות ילדותנו.
ההכרות עם הסטורית האינטימיות המוקדמת שלנו חשובה על כן על מנת להבין את מקור הפער הזה ולזהות אותו.
יחסים קרובים ואינטימיים הם במובנים רבים כמו ׳מעלית׳ אל הילדות הלא מודעת שבנו ולכן שונה לחלוטין מהיחסים הפורמליים הבוגרים שאנו מנהלים.
לפעמים אנחנו יכולים להבהל מהפער הזה ולהימנע לכן מיחסים קרובים בגלל הפגיעות האין סופיות שאנו חווים בתוכם שוב ושוב.
ההבנה שיחסים אינטימיים משחזרים את הפצע הראשוני שוב ושוב חשובה על מנת שנוכל להיות אמפטים כלפי עצמנו ולקבל את החזרתיות הבלתי נמנעת של הפצע שוב ושוב.
השחזור של היחסים הפוגעניים מאפשר לנו להתוודע לדפוס היחסים הפוגענים שאנו נושאים עימנו ולהתייחס אליו.
כך למשל אם אנחנו מוצאים את עצמנו ושוב ושוב בתוך מערכת יחסים שבה אנו עסוקים בלרצות את בן הזוג במקום לחשוב מה אנחנו באמת רוצים בתוך הקשר.
ריצוי שכזה למשל הוא ביטוי לדפוס יחסים לא בטוח בילדות.
כלומר, דפוס יחסים לא בטוח הוא דפוס שבו לא היה לנו בטחון בעובדה שיקבלו אותנו כפי שאנחנו ולכן אנחנו כל הזמן נשאף לרצות את בן הזוג מתוך חרדה שינטוש אותנו במידה ולא נעמוד בציפיותיו.
דפוס יחסים מרצה שכזה הוא הרסני לא רק ביחסים רומנטיים כאמור אלא גם ביחסים מול החברה באופן כללי.
הרצון לרצות אחרים פוגע ביכולת שלנו להיות אותנטיים וכנים לגבי הצרכים והרצונות שלנו ולהשאר מתוסכלים בסוף היום מבלי לממש את עצמנו באמת.
טיפול בטראומת אינטימיות מחייב אותנו לשוב אל ה׳ילד הפנימי׳ בתוכנו שמאמין שדפוס היחסים אליו הוא נולד הוא דפוס היחסים היחיד שדרכו הוא יכול לזכות באהבה וקבלה.
חלק משמעותי מהטיפול הוא להתיידד עם הילד הפנימי הזה ולנהל איתו דיאלוג חדש.
מתוך הדיאלוג החדש הילד יוכל ללמוד שלא באמת ׳מגיע׳ לו דפוס יחסים פוגעני, מנצל או מניפולטיבי.
הילד ילמד אז שישנן תבניות יחסים אחרות מאלו שהכיר שבהן אפשר לכבד ולקבל אותו – בדיוק כפי שהוא.
ההבנה העמוקה הזו תוכל לשנות מהיסוד את תבנית היחסים הפנימית הפוגענית מהעבר ולהשליך על חיפוש ומציאה של אפשרויות חדשות של יחסים קרובים בהווה.
