אחד ממקורות ההשראה הגדולים בעיני של התהליך הטיפולי הוא הזן בודהיזם.
מכל חוכמות המזרח העמוקות בכלל והבודהיזם בפרט, הזן בודהיזם הוא התמציתי והמזוכך מכל השיטות.
רבות נכתב על הזן אך אנסה רק לתמצת את התרומה של רוח הזן לעבודה הטיפולית ולהתמודדות עם מצבי משבר.
השעור החשוב ביותר שהזן מלמד הוא קבלה רדיקלית של עצמנו.
במילים אחרות הזן בודהיזם מבקש מאיתנו להתחיל מחדש את המסע שלנו בדיוק מהמקום שבו אנו נמצאים כעת, כפי שהגדירה זאת המורה הבודהיסטית הגדולה פמה צ׳ודרון.
[show_more more="קרא עוד…" less="" align="right"]
הכוונה היא להסכים לכל מה שמביא איתו הרגע הזה בלי לבקר או לשפוט.
כך כל מחשבה, רגש, כמיהה, כעס, כאב או פחד יכולים לבוא אל החדר מתוך קבלה מוחלטת שלהם, בדיוק כפי שהם.
ההסכמה והקבלה של מה שמופיע בתודעתנו מאפשרות להרפות את מנגנוני ההגנה שלנו ולהגיע לבהירות לגבי מקומנו בחיים, בעולם.
כמו בעבודה עם מכשיר ניווט, עד שלא נסכים להיות היכן שאנחנו לא באמת נצליח להגדיר כיוון, שינוי ותנועה למקום חדש.
עוד שעור חשוב שמלמד אותנו הזן הוא להרפות ממה ״שאמור״ להיות בחיינו, לשחרר את עצמנו מאחיזת צילם של ״האידאלים הגדולים״ שאינם באמת שלנו ולחיות את מה שקורה עכשיו ולא את מה שאמור היה לקרות.
עצם העמדה השקטה הזו מאפשרת לנו באמת ״ לחשב מסלול מחדש״ באופן שיתאים באותנטיות למי שאנחנו מבלי להיות מוסטים על ידי אידאות שהותננו אליהם וחוקים שלא באמת בחרנו אף פעם.
החיים על פי הזן בודהיזם הם פחות ״ טיול מאורגן״ ויותר מסע פנימי אל עבר הלא נודע.
לסיום, התרומה השלישית והמשמעותית של הזן לחשיבה הטיפולית היא הקבלה שאין מחוץ לנו שום ״ אמת״ או תשובה נכונה מעבר לאמת הפנימית העמוקה שלנו.
רק האמת הזו של הרגע הנוכחי, האמת של הגוף והלב, יכולה להנחות אותנו לתנועה אותנטית בעולם ורק מתוכה נוכל ליצור קשר אמיתי ופתוח עם אמיתות עמוקות של אנשים שסביבנו מתוך פתיחות, חופש וכבוד לאמת הייחודית הזו שהיא אנחנו עצמנו.
[/show_more]
