כיצד הטיפול האקזיסטנציאליסטי עובד עם מצבי התמכרות
התמכרות היא אחד המפלטים המרכזיים שלנו ממצבי מתח, חרדה, דכאון וכאב בלתי פתורים.
ההתמכרות מהווה מעין אי של נחמה מהקושי הנפשי ולכן כל כך קשה לנו לדמיין את סדר היום בלעדיו, להסיר את השריון שהוא מעניק לנו, להיות חשופים ופגיעים.
בין אם זו התמכרות לחומרים, להרגלים מנטלים, לעבודה, לסקס, לאקסטרים או לסכנות רוויות אנדרנלין – ההתמכרות היא המקום שמרגיע את הפצעים הפנימיים שלנו.
בעבודה עם התמכרות ישנם שני שלבים: הגמילה והריפוי.
האתגר של הגמילה. הוא בהסכמה שלנו לוותר על ההתנהגות המתגמלת שכל כך קשה לנו לוותר עליה והיא לעיתים אתגר קשה במיוחד כאשר גם הגוף עצמו מתקשה לוותר עליה.
אתגר לא פחות גדול הוא השלב השני של הטיפול בהתמכרות – שלב הריפוי.
שלב הריפוי מהתמכרות שבו עוסקת הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית מחייב אותנו להתבונן פנימה ולהבין מהם הרגשות הנסתרים שאותם אנו מסרבים להרגיש ולחוות.
ההסתתרות מהרגשות הבוערים הללו היא הסיבה שמלכתחילה ברחנו אל אי ההתמכרות.
רגשות אלו יכולים להיות בושה על חלקים בתוכנו, אשמה על דברים שעשינו או חשבנו, חרדה מהלא נודע, תחושת החמצה של החיים שלנו או תחושת דכאון וריקנות שמלווה אותנו בחיינו.
הירידה אל הבורות הנפשיים האלו אינה קלה ומעוררת פעמים רבות מחדש את הכאב הנפשי שחשבנו שהשארנו מאחור לפני זמן רב.
יחד עם זאת, המגע המחודש ולקיחת הבעלות על הכאב הזה כחלק מסיפור חיינו יאפשר לנו קבלה עצמית אמיתית וכנות רגשית שהם אבני היסוד של ריפוי אמיתי מהתמכרות.
