"בסופו של יום החיים הללו הם שלנו עצמנו בלבד והזכות להחליט על התפקיד שנמלא בקרנבל החיים הגדול שנולדנו לתוכו היא שלנו בלבד."
מאת: אסף לב
העולם במה וכולנו שחקנים במחזה הגדול של הקיום.
שיקספיר דייק במשפט הזה ביותר ממובן אחד.
מרגע שאנחנו נולדים, במידה מסויימת ללא מודעותנו, אנחנו כבר מלוהקים לתפקידים שונים אותם נידרש למלא בהתאם לסביבה בה נולדנו.
אין זה חוזה ׳הוגן׳ שכן איש מעולם לא שאל אותנו אם אנחנו מסכימים לתפקידים הללו.
התפקיד המובן מאליו ביותר לכאורה הוא התפקיד המגדרי.
בנים נדרשים להכנס לדמויות של ׳גברים לעתיד׳.
כך מצופה מהם להתמקד בביצוע, לא להיות ׳בכיינים׳, להיות חזקים, ולענות על קלישאות אחרות שמאפיינים ״גברים״.
כך מבנות מצופה להיות רגישות, עדינות, אמפתיות, לטפח את המראה שלהם ועוד.
הלחץ המופעל על בנים או בנות להכנס לדמויות החברתיות שיועדו להם הוא פעמים רבות לחץ שאינו ישיר אלא מרומז ומשתמע.
כך מלוהקים ילדים לתפקידים שונים במשפחה כמו המגשר, הילד ׳הרע׳, התומך וכו.
לעיתים מסתבר שהוטל על ילד תפקיד עוד טרם נולד.
כך למשל הורים שילדם נהרג באופן טרגי ותפקידו של הילד שנולד אחריו הוא לנחם את ההורים ולמלא את החלל.
כך גם לעיתים זוג מסתכסך ומתרחק זה מזה ואז התפקיד של הילד שנולד הוא לאחד את המשפחה ולגרום לקשר בין ההורים להתחזק.
דוגמא נוספת היא של הורה שמרגיש שלא מימש את חלומותיו או עצמו והתפקיד של הילד הופך להיות להגשים עבור ההורה את חלומותיו הלא ממומשים.
בגיל קטן כמובן שהילד אינו מודע לתפקידים המוטלים עליו ומנסה לקבל אותם על עצמו על מנת להיות אהוב ולרצות.
לעיתים גם בחיים המבוגרים אנשים ממשיכים למלא את התפקידים החברתיים שהוטלו עליהם אך בתוך תוכם הם חווים קונפליקט והתנגשות עם החלומות הפרטיים שלהם לגבי חייהם.
אל התהליך הטיפולי מגיעים פעמים רבות אנשים שחווים בתוכם את משבר הזהות הזה.
המשבר במקרים אלו הוא תוצאה של נקודת העימות הפנימי בין חוסר ההסכמה למלא את התפקיד החברתי/משפחתי שהוטל עליהם ובין רצונם הפנימי האמיתי.
המשבר הזה לעיתים מעורר חרדה שכן אנשים אלו חוששים מכך שהסרוב שלהם לפתע להציג את עצמם כממלאים את התפקיד שמילאו שנים רבות יגרום לסביבה הקרובה שלהם להתרחק מהם ולהתעמת.
אכן, המסע אל עבר הגשמה עצמית כרוך פעמים רבות בהסכמה שלנו להפרד מתפקידים חברתיים שנטלנו על עצמנו משך שנים רבות ושהועידו לנו הורינו, במודע או שלא במודע מתוך החסכים שלהם.
כמובן שישנם אנשים שזכו להורות שעודדה אותם להיות הם עצמם מבלי להטיל עליהם ציפיות זרות להם אך לצערנו לא כל ההורים מצליחים בכך.
תפקיד התהליך הטיפולי במקרים אלו הוא לתמוך ולעודד את האדם למצוא את הקול האותנטי שלו מתוך שלל הציפיות והתפקודים שהוא קיבל על עצמו בחייו.
בסופו של יום החיים הללו הם שלנו עצמנו בלבד והזכות להחליט על התפקיד שנמלא בקרנבל החיים הגדול שנולדנו לתוכו היא שלנו בלבד.
