"כאשר אנו נמנעים מקבלת החלטות חדשות אנחנו נשענים לכן על תמונת מציאות שאינה עדכנית, מה שיכול להוביל בשלב זה או אחר להתנגשות עם המציאות הממשית."
מאת: אסף לב
קבלת החלטות הוא נושא גדול אך כשפורטים אותו לפרוטות אנחנו מגלים שכל רגע בחיים מחייב אותנו לקבל החלטה כזו או אחרת על 'מה עושים עכשיו'.
גם אי החלטה היא סוג של החלטה במחדל להמשיך בכיוון שאנו הולכים בו.
מבחינת האנרגיה המנטלית שמושקעת בקבלת החלטות, קיים הגיון בכניסה ל׳טייס אוטומטי׳ שממשיך במסלול מבלי לקבל כל החלטה חדשה ולהסתמך על החלטות עבר.
יחד עם זאת, לעיתים ההמנעות מקבלת החלטות חדשות אינה נובעת משיקול ראציונלי של המשכיות הכיוון הקיים וחסכון באנרגיה מנטלית אלא מסיבות רגשיות שגורמות לנו להמנע מלהחליט מחדש.
המחיר של המנעות מהחלטות חדשות יכול להיות עצום.
זאת כיוון שהמציאות, אם נרצה בכך ואם לא, משתנה כל הזמן.
ההחלטות שעליהן אנו נשענים היום – אלו שקיבלנו בעבר – הן החלטות שנשענו על תמונת מציאות מסויימת שהיתה נכונה לשעתה ואולי כבר לא רלוונטית היום.
כאשר אנו נמנעים מקבלת החלטות חדשות אנחנו נשענים לכן על תמונת מציאות שאינה עדכנית, מה שיכול להוביל בשלב זה או אחר להתנגשות עם המציאות הממשית.
כמו הדוגמא הכאובה של מלחמת יום כיפור, ה׳קונספציה׳ הידועה עליה נשענה צמרת המדינה על כך שלא תפרוץ מלחמה נשענה על תמונת מציאות בעבר.
שימור תמונת המציאות הישנה גרם לכך שהמערכת התעלמה מנתוני מציאות חדשים שהמשיכו לזרום מכיוון הצבאות הזרים והתוצאה הקשה ידועה לכולם.
אז למה בעצם כל כך קשה לנו לקבל החלטות חדשות?
גורם אחד לקושי שלנו להחליט קשור בדיוק בדוגמא ההסטורית של מלחמת יום כיפור.
השימור של תמונת המציאות שהחזיקה ישראל – תמונה של עליונות ומאזן אימה שירתיע את צבאות ערב ממלחמה – החניפה לישראל וגרמה לה להרגיש מעצמה בעיני עצמה.
התמונה הכוזבת של המציאות טרום המלחמה הזינה את ה׳אגו׳ הלאומי של ישראל, מה שגרם לה להתעלם מהנתונים החדשים שערערו על תמונה זו.
במובן זה קבלת החלטה חדשה בדבר הערכות למלחמה היה מחייב פגיעה באותו אגו לאומי של תמונת עליונות ולכן נמנעו מקבלות החלטות חדשות בנושא זה.
שימור תמונת מציאות קודמת לכן הוא לעיתים אינטרס לא מודע שלנו שמאיר אותנו באור שלא נרצה לקלקל על ידי החלטות חדשות בהתאם לתמונת מציאות חדשה שאולי תחמיא לנו פחות.
גורם נוסף לקושי לקבל החלטות חדשות יכול להיות החרדה שלנו מלעשות טעויות או לקחת סיכון.
גם גורם זה חשוב להבחן מחדש.
זאת כיוון שלפעמים דווקא הטעות הגדולה ביותר היא להמשיך לפעול במסלול פעולה מסויים למרות שהמציאות כבר אינה מתאימה למסלול זה.
גם הפחד מסיכון באופן פרדוקסלי צריך דווקא להוביל אותנו לפתיחות להחלטות חדשות כיוון שהסכנה האמיתית היא לפעול על סמך החלטות שהתקבלו לאור נתונים שכבר אינם רלוונטיים לעיתים היום.
מן הצד השני חשוב מאד לראות את ההזדמנות הגדולה שיש לנו ביכולת להחליט מחדש בכל זמן נתון.
ההחלטות שלנו הם בעצם ביטוי לחופש שלנו להשפיע ולעצב מחדש את הדרך שבה נחייה את המציאות שלנו.
הבחירות החדשות וההחלטות שנקבל בעקבותיהן, מעבר להתאמה למציאות הקיימת, גם יכולות להעצים את הנוכחות שלנו כמי שלא רק נגררים באופן פסיבי על ידי המציאות ותנאיה אלא שותפים מלאים לדרך שבה נחייה במציאות זו.
על כן בפעם הבאה שנתקל במחסום כלשהו שווה לנו לבחון האם המחסום הזה לא מעיד על המנעות שלנו מקבלת החלטה חדשה ולראות את ההזדמנות בהחלטה חדשה להעצים אותנו בעצם קבלת ההחלטה והאחריות שבאה בעקבותיה.
