״אנחנו צריכים ללמוד לאהוב את הגורל שלנו״
ניטשה
מאת: אסף לב
העניין החשוב ביותר בלימודי ניווט הוא לזהות היכן אנו נמצאים ולהתחיל לנוע משם.
זה נכון גם בחיים בכלל ובפרט במצבי משבר.
זה אולי נשמע מובן מאליו אך פעמים רבות אנחנו נוטים לנוע מהמקום בו היינו רוצים להיות או ״אמורים״ להיות ולא באמת מהנקודה בה אנו נמצאים בפועל.
הסיבה לכך היא הפער שיש בנו לעיתים בין העצמי האותנטי שלנו ובין הדימוי העצמי שלנו.
הפער הזה נוצר בדרך כלל מחוסר הסכמה שלנו לקבל את עצמנו – המחשבות שלנו, הרגשות שלנו, הקצב שלנו, הגוף שלנו והביוגרפיה שלנו – כמו שאנחנו.
אנחנו מאמינים שמי שאנחנו באמת זה לא מספיק אטרקטיבי, ״מעניין״, חשוב, אהוב,
מאמינים שמי שאנחנו באמת זה לא ממש מספיק…
במקום זאת אנחנו לומדים לצייר לנו מעיין ״אגו אידאלי אלטרנטיבי״ שבו אנחנו מצטיירים אחרת ממי שאנחנו באמת מרגישים וחושבים.
זהו מעין ״גיבור על" פנימי שמספר לנו על המציאות שלנו סיפור אחר מהמציאות עצמה.
כשהדימוי העצמי שלנו נפרד מהעצמי האותנטי שלנו הרי שתמונת המציאות שלנו מתחילה לעבור ״עריכה וצנזור״ על ידי העצמי האידיאלי שלנו.
כל פרט של המציאות עצמה שלא מחמיא לתחושת הערך העצמי שלנו נמחק ומוכחש.
באופן זה תמונת המציאות על פיה אנחנו שואפים לנוע בעולם אינה תואמת את המציאות ולכן סופה להכניס אותנו לבור או לקיר בשלב זה או אחר.
ניווט מוטעה כזה על בסיס העצמי האידאלי ולא בהתאם לעצמי האותנטי יכול להוביל אותנו לעיסוק מקצועי לא מתאים, מערכת יחסים חסרת אופק, התנהגות שאינה משרתת אותנו ועוד טעויות ניווט אחרות.
דוגמא מצויינת לכשל ניווט כזה ברמה המערכתית ניתן לראות בניווט של הנהגת המדינה בישראל ובארצות הברית את הציבור במשבר הקורונה אל תוך מבוי סתום.
המבוי הסתום הזה קשור בצורך של ההנהגה לצייר לעצמם ולציבור תמונת מציאות שמחמיאה לערך העצמי של המנהיג אך הקשר בינה לבין המציאות קלוש ולכן התוצאות של ניווט והנהגה כזו חמורות כל כך.
אפשר לראות שמדינות אחרות כמו שוודיה, שנתנו למדענים שמנווטים על פי נתוני מציאות להוביל את המשבר ולא פוליטיקאים שמנווטים על פי מראת המציאות המחמיאה להם, הצליחו לנווט בצורה טובה הרבה יותר עם המציאות המורכבת של הנגיף והשלכותיו.
בעיתות משבר הצורך בניווט חיינו על פי תנאי השטח האמיתיים של עולמנו ולא על פי העצמי האידאלי הוא קריטי ויכול לעשות הבדל בין תנועה בטוחה ונפילה לתהום.
הדרך לנווט על פי תנאי השטח האמיתיים שלנו קשורה כמו נושאים רבים שהעלתי בכתבות כאן בקבלה עצמית.
רק אם נלמד לקבל את עצמנו באמת נסכים להתמקם באזור הנפשי והממשי בו אנחנו באמת נמצאים, גם אם המציאות שתשתקף לנו היא כואבת, מפחידה או מביישת.
מתוך האותנטיות שלנו תפתח בפנינו אז דרך חדשה, גם אם לא קלה, זוהרת ואידאלית, אך תהיה זו דרך שהיא באמת שלנו, נאמנה לתנאי הממשות ולעצמי האמיתי שלנו.
