אנחנו רגילים לחשוב על טיפול זוגי כטיפול שמגיע בזמן משברים, כשהדברים מתפרקים ו״אי אפשר יותר כך”.

האמת היא שלהגיע לטיפול זוגי במשבר הוא פעמים רבות ‘טיפול חירום’, טיפול שמכבה שריפות לאחר שנוצרו כבר משקעים וקרעים רבים וקשים בין בני הזוג, שאת חלקם כבר לא ניתן לאחות.

מעבר לכך, פעמים רבות בכניסה לקשר זוגי ההתאהבות והצורך בבן זוג לא מאפשרים לנו להגדיר בבהירות את הצורך העמוק שלנו והאם בן הזוג באמת מסוגל לענות על הצורך הזה.

במצבים כאלו התסכול מחוסר התאמת ׳ריקוד הצרכים׳ בין בני הזוג מוביל להטחת האשמות הדדית ומתיחות שפוגעת באיכות החיים של בני הזוג.

במידה ובני הזוג ירצו להביא בהמשך ילדים משותפים הרי שהאוירה המתוחה בוודאי תשפיע ותקרין על החוויה של הילדים ותפיסת עולמם המשפחתית.

בסופו של דבר מטרה של זוגיות טובה היא העצמה הדדית של כל אחד מבני הזוג ויצירת ישות משפחתית חדשה שגדולה יותר מהפרטים בה ובוודאי שלא מצמצמת אותם.

המטרה לכן של הגישה הטיפולית של ״זוגיות בהמראה״ היא להבין ולטפל כבר בתחילת הדרך ב׳מוקשים׳ שעשויים להתפוצץ בזוגיות בהמשך הדרך.

מטרת המפגשים הזוגיים היא לבחון באופן מפוכח ואמפתי, מתוך כבוד הדדי כנות והקשבה, את הצרכים, הערכים, החששות והשאיפות של השותפים לקשר הזוגי וללמוד מתוך כך איך בני הזוג יוכלו לסייע בהכלה ותמיכה ברצונות אלו כעת, ובהמשך הדרך המשותפת.

חשוב לזכור שהאהבה שלנו לאחר וההתאמה לחיים משותפים כזוג הם לא תמיד אלמנטים חופפים.

ברמה הפסיכולוגית – ההתאהבות שלנו, מסיבות שונות שלא נכנס אליהן כאן, עשויה להיות כלפי אדם שלא מסוגל כלל להענות לצרכים העמוקים שלנו ולכן לפעמים התאהבות לבדה אינה תנאי מספיק לבניית זוגיות.

כשל בהבנה של הנקודה הזו מוביל בעיני לכך שאחוזי הגרושין במקומות מסויימים מתקרבים אפילו לחמישים אחוזים!

למידה בתחילת הדרך הזוגית את ׳ריקוד הצרכים׳ המשותף, בו כל אחד מבני הזוג לומד להיענות להזדקקות של בן זוגו מבלי ״לדרוך לו על האצבעות״, ולמידה של מוקשים פוטנציאלים אפשריים הטמונים בתוכנו – כל אלו יכולים להיות כלים רבי עוצמה בארגז הכלים הזוגי שלנו כדי לטפל במשברים נוכחיים או עתידיים במידה ויופיעו בהמשך הדרך ואף למנוע את הופעתן מלכתחילה.