"כמו שבכוחו של צייר טוב לצייר סלע על בד ולגרום לנו לחשוב שמדובר בסלע טבעי מוצק, כך בכוחה של השפה לצייר בפנינו עולם ממשי, לעיתים אפילו ממשי יותר מהעולם החיצוני לנו."
מאת: אסף לב
כמו האויר שעוטף אותנו לאן שלא נלך על פני כדור הארץ, כך היכן שיש בני אדם נמצא סביבם מילים.
גם כשאין אף אחד סביבנו, המחשבות בתוך תוכנו ימשיכו להתבטא במילים.
אפילו בשנתנו החלומות שלנו מלווים בפרשנות המילולית שלנו ובדיאלוג שיש לנו עם מה שעולה בחלום.
לאורך הפוסטים הקודמים יצרנו את ההבחנה בין שני סוגי עובדות שעולמנו מורכב מהן: עובדות טבעיות ועובדות מנטליות.
אם העובדות הטבעיות מורכבות מחלקיקים וגלים, הרי שחומר היסוד של העובדות המנטליות הוא מילים.
הרבה מהעובדות שאנו נתקלים בהם ביום יום הן עובדות מנטליות כמו למשל מדינה, ממשלה, אהבה, כבוד, שמחה, נפש ועוד.
בשונה מעובדות טבעיות, עובדות מנטליות לא יתקיימו ללא שפה שתקיים אותן.
השיח הוא השדה המילולי, שדה הדיבור שבתוכו אנחנו יוצרים עובדות מנטליות.
רוב הזמן אנחנו מדברים ומנהלים שיח בלי שנהיה מודעים לפעולה הזו ומה שהיא יוצרת.
אך אם נתעכב לרגע ונשים לב לדיבור שלנו או למחשבה שלנו ברגע נתון, הרי שנגלה את הכח היוצר של הדיבור ליצור כאמור עובדות מנטליות.
ויטגנשטיין, פילוסוף השפה הגדול של המאה העשרים, טען שבכוחה של השפה ״לכשף אותנו״.
בכך הוא התכוון בעיני לכח של השפה להציג בפנינו עובדות מנטליות כאילו היו עובדות טבע.
כמו שבכוחו של צייר טוב לצייר סלע על בד ולגרום לנו לחשוב שמדובר בסלע טבעי מוצק, כך בכוחה של השפה לצייר בפנינו עולם ממשי, לעיתים אפילו ממשי יותר מהעולם החיצוני לנו.
הכח היוצר של הדיבור והמחשבה הוא כח עצום שיכול לשנות את מציאות חיינו מהקצה אל הקצה.
על כן כדי לתאר את הפסיכותרפיה כמפגש של שדות השיח השונים ראשית נתאר את שדות השיח הקיימים.
סוג ראשון של שיח הוא שיח מתאר.
השיח הזה נועד לתאר עבורנו את המציאות הטבעית ואת העובדות
הטבעיות.
כך למשל שיח מדעי מבקש לתאר עבורנו את דרך שעובר פוטון של אור מחפץ הנמצא מולנו אל הרשתית שלנו.
שיח של עיתונאות חוקרת הוא גם שיח מתאר שמבקש למשל להתחקות אחרי פעולות שביצע פוליטיקאי מושחת עם כספי ציבור.
דוגמא נוספת לשיח מתאר הוא שיח בבית משפט שמנסה לקבוע עובדות בממשות לגבי ארועים שהתקיימו לפי כל אחד מהצדדים הטוענים בדיון.
אפשר לומר שהשיח המתאר מבקש ליצור התאמה בין המילים ובין המציאות הממשית שקיימת מחוץ לנו.
במובן הזה השיח המתאר לא בורא שום דבר שכן המציאות החיצונית תתקיים גם בלי שנכנה אותה בשם.
סוג שני של שיח הוא השיח המכונן.
השיח המכונן הוא שיח שבורא בעצם המילים עולם מתוך הדמיון ומבקש למקם את העולם הזה במציאות.
כך למשל בנימין הרצל שכונה ״חוזה המדינה״ בדיוק בגלל שהשיח המכונן שלו למעשה יצר את המושג ״מדינת היהודים״ שלא היה קיים קודם לכן.
בכך סלל הרצל את הדרך לפעול בתוך המציאות לקיים את העובדה המנטלית הזו ולהקים מדינה בממשות.
כך גם הפעילים של המהפיכה הצרפתית החלו שיח מכונן של חופש, אחווה ושוויון.
ערכים אלו לא התקיימו קודם לכן ונבראו באמצעות השיח החדש שלהם, שיח שהפך לעובדה מנטלית שאומצה לאחר מכן גם בחוקה של ארצות הברית ומדינות רבות אחרות.
שיח שלישי שחשוב לציין הוא השיח האינטימי.
השיח הזה מבטא את כל מה שקשור בעצמיות שלנו ובמובן מסויים הוא אפילו מכונן את העצמי הזה.
כל פעם שאנו מבטאים את המחשבות שלנו, הרגשות שלנו, החלומות שלנו והכאבים שלנו אנחנו למעשה מכירים עוד מימד של עצמנו או משתפים את מי שאיתנו בעולמנו הפנימי.
השיח האינטימי מתקיים במרחב של אמון ובטחון שכן העצמי הוא מקום פגיע ורגיש.
גם האמנות היא במידה רבה הזמנה לשיח אינטימי שבה האמן משתף דרך מדיות שונות את עולמו הפנימי לקהל שלו.
שיח אחרון שברצוני לציין הוא השיח המניע.
שיח מניע הוא שיח שתכליתו להניע אותנו לפעולה כזו או אחרת.
שיח כזה יכול להיות למשל בעולם הפרסום שמטרתו להניע אותנו לצרוך מוצר או שרות כזה או אחר.
פוליטיקאים משתמשים בשיח מניע כדי לגרום לאנשים לשנות את התנהגותם ואת האידאולוגיה שהם מחזיקים בה.
הורים נעזרים בשיח מניע כדי לקדם את מקומם של ילדיהם ולעורר בהם מוטיבציה לפעול וכן הלאה.
ככל שטמון כח עצום בתוך סוגי השיח הללו כפי שראינו, הרי שראוי להקדיש כמה מילים לסכנה שבכח העצום הזה.
כמו אנרגיה אטומית שיכולה ליצור אנרגיה שתאיר מדינה שלמה, הרי ששימוש לרעה בכח האטומי יכול להוביל להרס וחורבן גדולים.
באופן דומה, הכח העצום של הדיבור והשפה יכול לכונן כפי שראינו עולמות שלמים ולהאיר אותם ביופי ואהבה.
עם זאת, באותה מידה כדאי לשים לב לאופן שבו נעשה השימוש בכל שיח שכזה ופוטנציאל ההרס הגדול בשימוש לרעה בשיח והשחתה שלו.
כך לצערנו למשל אפשר לראות כיום פוליטיקאים שמשתמשים בשיח על מנת להסית, לשקר ולפלג במקום להוביל ולהאיר את החזון והדרך קדימה.
יותר ויותר אנחנו עדים לזלזול בשיח המדעי המתאר למשל הרס של אקלים שמוכח מדעית וליצור במקום זאת ״עובדות אלטרנטיביות״ שהם בעצם שקרים.
ההשחתה של השיח מתבטאת אפילו בשיח האינטימי כמו למשל בוטים ברשתות חברתיות שבשם ״שיתוף״ רגשי של אנשים אמיתיים מבקש להניע אנשים לפעולות הסתה, הרס ואלימות.
סכנה נוספת היא שיח שמציג עצמו כשיח אחר מזה שהוא באמת, שיח ש"מתחפש".
כך לדוגמא פרסומת לחברה סלולרית שמציגה עצמה כשיח אינטימי עם הצופה.
ברקע מופיעה תמונה של אם אוחזת בתינוקה בהתרגשות והפרסומת מדברת על החשיבות של תקשורת בין אישית ואמפתיה לצורך בתחושת קרבה.
בפועל כמובן שהשיח הינו שיח מניע שנועד לגרום לצופה לרכוש את השרות ולא באמת שיח אינטימי עם הצופה.
דוגמא נוספת – פוליטיקאי שמדבר בקול עמוק ומבט מרוגש על המאבק לשמור על ירושלים מאוחדת.
בשידור מציג הפוליטיקאי תמונה שמביעה התרגשות מהסמל עתיק השנים של העם היהודי – ירושלים.
בפועל אין מדובר בשיח אינטימי אלא בשיח מכונן שנועד לצרוב בתודעת ההמון את הפוליטיקאי כמגן העם היהודי לדורותיו.
המצב הקיים היום בשיח מחייב אותנו להיות ערים לשימוש ולאופן בו מתנהל השיח ולשאול את עצמנו בכל רגע נתון:
האם סוג השיח הזה שאני נוכח ומשתתף בו בו כרגע נועד לקדם אותי למקום טוב יותר או להשתמש בי לשרותו של בעל אינטרס אחר בשיח?
הפסיכותרפיה הקיומית נועדה לאפשר מרחב של אמון ובטחון להביא לתוכו את רמות השיח השונות שציינו כאן.
זהו מרחב שבו השיח המתאר משרת אותנו בפסיכותרפיה כדי להבין את נקודת המוצא שלנו בעולם הממשי ומניין אנו באים.
כמו במכשיר ניווט, עד שלא נדע את נקודת המוצא שלנו לא נוכל לשרטט יעד אמיתי להגיע אליו.
השיח המכונן בתהליך הטיפול נועד לאפשר לנו לצייר את החזון שלנו, החלום אותו נרצה לחיות בעולם.
ככל שהחזון שלנו והאופק שלנו יהיו בהירים יותר כך הכח שלהם יהיה גדול יותר למוסס ולהסיר מחסומים ומכשולים בדרך.
השיח האינטימי בטיפול נועד להביא את עצמנו באופן חופשי ומלא.
מתוך בניה של אמון אפשר יהיה לבטא אז את הרצונות העמוקים ביותר שלנו כמו גם את הפחדים הגדולים ביותר.
זאת מתוך מטרה ליצור תמונה בהירה יותר של מי שאנחנו ומי שאנחנו רוצים להיות.
גם השיח המניע הוא בהחלט חלק מהשיח של תהליך הפסיכותרפיה.
בסופו של יום מטרת התהליך היא ליצור אצלנו את המוטיבציה ליצור תנועה ממשית בעולם ולפעול תמיד בהתאם לערכים, לרצונות ולחזון אותו אנו מבקשים לעצמנו ולאנשים המשמעותיים לנו בעולם הזה.
