הפסיכותרפיה הקיומית והרגע הזה

"הנחת היסוד של הפסיכותרפיה הקיומית היא ששורש הסבל שלנו נמצא בפער בין היכן שאנחנו נמצאים בפועל, בכאן ועכשיו – ובין איזו שהיא תמונת עתיד או תמונת עבר אידאלית שאנו שומרים בתוכנו שבה היינו אמורים להיות."

מאת: אסף לב

 
רבים מהפונים אל תהליך טיפולי עושים זאת מתוך תחושת מצוקה, משבר.
 
הטריגר שמניע את הפניה לטיפול הוא לרוב סימפטום מטריד שמופיע או מתגבר פתאום כמו חוסר שינה, התקפי חרדה, חשבונות עבר שלא נותנים מנוח, פרידות לא פטורות, תחושת בדידות, יחסים פוגעניים, התקפי אשמה או בושה לא ברורים ומופעים אחרים של סבל.
 
היחס אל הסימפטום שמתניע את המשבר והבנתו היא שעושה את הבדל בין הפסיכותרפיה הקיומית לגישות רבות אחרות.
 
בשונה מגישות טיפול רבות כיום ששמות את הסימפטום וסילוקו במרכז התהליך והמטרות הטיפוליות, הרי שהיחודיות של הפסיכותרפיה הקיומית היא בהקשבה לסימפטום ומה שהוא מנסה לספר לנו על גרעין החוויה הפנימית שלנו.
 
הנחת היסוד של הפסיכותרפיה הקיומית היא ששורש הסבל שלנו נמצא בפער בין איפה שאנחנו נמצאים בפועל, בכאן ועכשיו, ברגע הזה ממש – רגשית, מנטלית ופיסית – ובין איזו שהיא תמונת עתיד או תמונת עבר אידאלית שאנו שומרים בתוכנו שבה היינו אמורים להיות.
 
במובן הזה הסימפטום הוא מעין קריאת כיוון שמסמנת את הפער הזה ואומרת לנו – ״ היי, איבדת את הכיוון, חזור והתבונן פנימה״
 
הסימפטום על פי תפיסה זו מסמן לנו לחזור אל תוכנית הגרעין הפנימי שבנו, המצפן הפנימי שבתוכנו, וללכת בעקבותיו.
 
פרויד הסביר בכתביו שאנחנו צריכים להבחין בין שני סוגים של סבל, הסבל האחד נקרא סבל קיומי והסבל השני סבל נוירוטי.
 
הסבל הקיומי על פי פרויד הוא הסבל שהוא מנת חלקו של כל אדם מעצם היותו נתון לכוחות גורל חזקים ושרירותיים שאין לו שליטה עליהם.
 
כוחות אלו עשויים לגרום בכל רגע נתון לסבל, כאב ועצב כמו מוות של אדם קרוב, מחלה, מלחמה, פרידה, פיטורין ועוד.
 
הפסיכותרפיה אינה יכולה למנוע את הסבל כאבי החיים אלא להשתתף וללוות את האדם בכאבו.
 
לעומת זאת, הסבל הנוירוטי שציין פרויד הוא הסבל שנובע כאמור מאותו פער שדיברנו עליו, הפער בין העצמי שלנו בדיוק כפי שהוא כאן ועכשיו ובין תמונה אידאלית שמקורה או בהתניות עבר או בעתיד כלשהו שאותו אנו ״אמורים״ לחיות ולהיות.
 
כמו הזן בודהיזם, בפסיכותרפיה הקיומית ההבנה היא שכל מה שנכון, אותנטי ומועיל להיות בו הוא בדיוק בכאן ועכשיו.
 
זהו המקום האפקטיבי ביותר לפעול מתוכו גם בתכנון פעולות עתידיות וגם לראות ממנו בבהירות את העבר ממנו אנחנו באים.
 
הקושי פעמים רבות בהיות בכאן ובעכשיו הוא שרגשות עוצמתיים שחלקן מקורן בטראומות עבר, מציפות ומאיימות על השקט הפנימי שלנו בכאן ובעכשיו.
 
על כן, כהגנה מפני האש הבוערת של עוצמת הרגשות הללו, אנחנו מאמצים לנו תמונה אידאלית, שבתוכה אנו אמורים להיות, ששולפת אותנו מהכאן והעכשיו אל אותם אידאות.
 
הסימפטום במובן הזה תפקידו להסיח את מבטנו והקשב שלנו ממה שקורה כאן ועכשיו.
 
אם ננסח זאת על פי פרויד – הסבל הנוירוטי של הסימפטום תפקידו להסיח את מבטנו מהסבל הקיומי של הרגע הזה, הרגשות הבוערים בנו ברגע זה ממש.
 
הרגש הבוער הזה  יכול שיהיה חרדה, כאב, בושה, אשמה, זעם.
 
תפקיד סימפטום ההצמדות אל תמונת העתיד האידאלית היא על כן להסיט אותנו מהקשב אל הבערה הקיומית שבתוכנו בכאן ועכשיו אל עבר תמונה שמתקיימת במקום אחר וזמן אחר ודורשת את תשומת ליבנו והקשב שלנו.
 
חלק מהתהליך הטיפולי בפסיכותרפיה הקיומית היא לעזור לנו להתנהל, להכיל, לעבד ולווסת את עוצמת הרגשות הבוערים בנו בכאן ובעכשיו, הסבל הקיומי שלנו, וללכת אל מעבר לסבל הנוירוטי שמבטא הסימפטום שלנו.
 
הערך בעבודה עם הרגשות הבוערים בנו הוא כפול.
 
האחד הוא ההקלה בסימפטום שכן על פי ההנחה שלנו הסימפטום הוא ביטוי לרגשות שאנחנו לא מסוגלים לשאת באופן מודע וער ולכן הוא תוקף באופן לא מודע.
 
הערך השני המאד משמעותי בהתיידדות עם הרגשות הבוערים הוא ההבנה שהרגשות הבוערים הללו  עשויים להפוך לאנרגיה עוצמתית רגשית שיכולה להיות משאב חיוני בדרייב שלנו לפעולה בתוך החיים, היומיום.
 
שאלת המפתח שתלווה אותנו לכל אורך התהליך אל עבר הכאן והעכשיו היא השאלה – מה אני לא מסכים להרגיש עכשיו?
 
לסיכום נאמר שהעבודה וההתיחסות לסימפטומים בפסיכותרפיה הקיומית היא יחס כאל ידיד ולא אוייב שיש להעלים.
 
אם מקשיבים היטב לסימפטום שמופיע הוא מגלה לנו את האנרגיה הנפשית שעצורה בתוכו, ומתוך הטרנספורמציה שלו הוא יכול להעשיר את הכאן והעכשיו שלנו באנרגית פעולה, ולמקם אותנו חזרה בכאן ובעכשיו.
 
במובן זה אפשר לומר שהסימפטום קורא לנו להתעורר ולחזור הביתה, אל תוכנו ולב עצמיותנו.
 
 
 
 
 

מאמרים נוספים...

השארו מעודכנים!

הרשמו לניוזלטר על מנת לקבל עדכון למייל בכל פעם שעולה כתבה חדשה לבלוג!