"במקום למרר ולחבל בנו מבפנים, עוצמת הבעירה של הרגשות הקשים הללו – שנאה, זעם, קנאה, אשמה, בושה וכו- הופכת אז לאנרגיה שחוברת אלינו ומשרתת את הדחף שלנו לשינוי ותנועה קדימה."
מאת: אסף לב
אנחנו רגילים להתייחס לרגשות ״שלילים״ כמשהו שצריך להפטר ממנו, להסתיר אותו, לגנות אותו.
כך בימים אלו אנו שומעים על קמפיין נגד ״שנאת חינם״, כאילו שהשנאה היא רגש שמעיקרו ומיסודו הוא שלילי.
הקמפיין הזה מצטרף להצפה של תרופות שמוצגות כנוגדי רגשות שליליים – נוגדי דכאון, נוגדי חרדה, נוגדי כאבים, נוגדי מצבי רוח וכו.
ראשית, חשוב לומר שרגשות לא נעלמים רק כיוון שאנו מכריזים מלחמה כנגדם, ואולי טוב שכך.
חשוב לשוב ולהדגיש:
אין באמת דבר כזה כמו ״רגש שלילי״.
רגש, באשר הוא, הוא ביסודו אנרגיה נפשית טהורה שעוברת דרכנו כמו הנשימה שעוברת דרך הריאות שלנו.
הרגש הוא התגובה שלנו למה שמתרחש בתוכנו ומחוץ לנו.
כאשר אנחנו מצליחים לראות זאת אנחנו מבינים שהרגשות שלנו הם מערכת משוב נפלאה שמספרת לנו על המתרחש סביבנו.
גם כאשר המיינד והראציונל שלנו עוד לא קולטים מה קורה, פעמים רבות ״תחושת הבטן״ שלנו או ״האינטואיציה״ שלנו מספרים לנו את מה שעוד לא הבנו.
הרגשות שלנו מקדימים את המחשבה שלנו ומכאן החשיבות של האמון בהם וההשענות עליהם.
׳יחסי הציבור׳ השליליים שנעשו לרגשות מסויימים כמו שנאה, חרדה, עצב, קנאה ועוד אינם קשורים לטבעם של הרגשות עצמם אלא להשלכות של אי היכולת שלנו לחוות ולעבוד איתם.
אכן, רגשות עוצמתיים שאינם מוכלים בתוכנו יכולים ליצור טוקספיקציה (הרעלה) פנימית וחיצונית.
כך זעם יכול להפוך לאלימות, שנאה לעיוורון , קנאה למרירות, בושה לשיתוק, אשמה להלקאה עצמית, חרדה להמנעות ועוד.
ואולם, התיוג של רגשות כ״שליליים״ גורם לנו לנתק מגע איתם ולהדחיק אותם.
באופן זה היכולת שלנו לעבוד עם הרגשות הללו ולהמיר את הפוטנציאל המרעיל שלהם בפוטנציאל מעורר ומצמיח נפגע.
ההדחקה של הרגשות ה״שליליים״ באופן פרדוקסלי מנציחה את הרגשות הללו כשליליים ודווקא אז מעודדת את הפוטנציאל הרעיל וההרסני שלהם מבפנים, ממחסן ההדחקות שלנו.
כאשר אנחנו לומדים לעבוד עם האנרגיה הבוערת של הרגשות הללו ולהקשיב להם אנחנו מבינים שהרגשות הללו מספרים לנו על המצב הקיים ועל הצורך בשינוי.
האנרגיה שטמונה ברגשות הללו היא המפתח שיכול להניע אותנו לשינוי ועיצוב מחודש של מי שאנחנו והסביבה שבה אנו חיים.
במקום למרר ולחבל בנו מבפנים, עוצמת הבעירה של הרגשות הקשים הללו – שנאה, זעם, קנאה, אשמה, בושה וכו- הופכת אז לאנרגיה שחוברת אלינו ומשרתת את הדחף שלנו לשינוי ותנועה קדימה.
אחת ממטרותיו העיקריות לכן בעיני של תהליך הפסיכותרפיה היא ללמוד להתיידד עם הרגשות ה״שליליים״, להבין יחד את הסיפור שהם מספרים לנו ולעבוד עם האנרגיה העצומה שבהם באופן בונה ויצירתי.
