"היכולת שלנו לעבד רגשות בוערים הופכת את האנרגיה האדירה שלהם למנוע בשרות חופש הפעולה שלנו להתנהל בעולם ולפעול מתוך עוצמה."
מאת: אסף לב
פעמים רבות לאורך ולרוחב הבלוג אני מדגיש את החשיבות העצומה של היכולת שלנו לעבוד עם רגשות שאני משייך ל׳משפחת הרגשות הבוערים׳.
הדוגמא שאביא כעת מדגימה בעיני בצורה בהירה כיצד ההסכמה שלנו לעבוד עם הרגשות הבוערים שלנו מאפשרת לנו להפוך סיטואציה תוקפנית והרסנית ללמידה ומנוע להתקדמות והתפתחות שלנו.
מי מאיתנו לא מכיר את התחושה שמשהו במה שאנחנו אומרים, חושבים, מרגישים, או משהו בהתנהגות או במראה החיצוני שלנו מעורר אצל הזולת בקורת, שיפוט, זלזול או אפילו לעג וגינוי?
התגובה הראשונית שלנו תהיה אז שריפה פנימית, כיווץ, פגיעות גדולה וקריסה פנימה.
בהמשך יתכן שנחווה בושה, אשמה, עלבון והשפלה עמוקים.
הרגשות הבוערים הללו מביאים אותנו לצומת מאד חשובה שתקבע את השתלשלות החוויה שלנו מכאן ואילך.
אפשרות אחת היא לקבור ולהדחיק את הרגשות העמוקים הללו כל כך עמוק בתוכנו אל תוך המחסן הפנימי.
כיוון שהדחקה כזו של רגשות בוערים הופכת הרגל הרי שכבר נוצר בתוכנו בוודאי מחסן לא מודע כזה של כל אותם רגשות בוערים שלא יכולנו לשאת ושהדחקנו..
המחסן הזה הופך לחבית חומר נפץ שגפרור אקראי שידליק אותו יוכל לעורר בנו יום אחד סימפטומים ומשבר שלא נבין ״מהיכן נפל עלינו״
מעבר לכך, מנטליות של הדחקה תחליש אותנו כלפי עצמנו וכלפי אחרים וכל אימת שמישהו ירצה להפעיל אותנו הוא יעורר בנו רגש בוער שכזה כמו זעם, חרדה, אשמה בושה ועוד.
על מנת להמנע מחוויה של הרגש הבוער הזה נפעל ונרצה את האדם שמולנו ונוותר על הרצון שלנו.
הדחקה על כן תעודד סחטנות רגשית כנגדנו.
האפשרות השנייה שעומדת מולנו כאשר אנחנו חווים את הרגשות הבוערים כתוצאה משיפוט בקורת או לעג היא יציאה להתקפה ונסיון לגרום לצד השני לחוות את הרגשות הבוערים שבנו.
יש כאלו שמכנים את האקט הזה ׳צדק׳.
ההגיון של התגובה הזו היא: "אם מישהו גורם לי כאב, אגרום לו כאב, אם מישהו גורם לי אשמה או בושה אגרום לו אשמה או בושה וכו."
היכולת לגרום לשני להרגיש את הרגש הבוער שעורר בי נקראת כח.
יחד עם זאת זהו כח שמחליש אותנו מבפנים כיוון שהוא לא שונה מההדחקה שתארנו קודם רק שהכוחנות יוצרת ׳הדחקה החוצה׳ במקום ׳הדחקה פנימה׳.
תגובה כוחנית שמה את האדם השני והרגשות שלו במרכז ומסיבה זו מחלישה אותנו עוד יותר.
מעבר לכך, חשוב לזכור שהנסיון לגרום לאחר להרגיש את מה שגרם לנו עשוייה להתקל באותם חומות הגנה רגשיות שלו, כך שאין שום ערובה שנצליח לגרום לאחר להרגיש רגשות על פי רצונותינו.
הדרך השלישית להתמודד עם רגשות בוערים היא אינה דרך של כח אלא של עוצמה.
העוצמה באה לידי ביטוי בהסכמה שלנו לעשות מקום ולחוות עד הסוף את הרגשות הבוערים שבנו, צורבים ככל שיהיו.
המעבר ממנטליות של הדחקה למנטליות של הכלה ומעבר דרך הרגשות יאפשר לנו לקחת בעלות ואחריות מלאה על התחושות שלנו והעצמיות שלנו.
לעיתים בשונה מתגובה של כוחנות ההכלה עשויה להראות ׳פסיבית׳ אך אין טעות גדולה מזו.
היכולת שלנו לעבד רגשות בוערים הופכת את האנרגיה האדירה שלהם למנוע בשרות חופש הפעולה שלנו להתנהל בעולם ולפעול מתוך עוצמה.
תגובה ממקום של עוצמה והכלה היא אינה ״תגובתיות״ ממקום של הדיפה ותוקפנות.
כאשר אנחנו מכילים את הרגשות שעולים בנו לנוכח בקורת, שיפוט, לעג אן זלזול של הזולת אנחנו מתפנים לגלות שהתגובה הזו מספרת ומלמדת אותנו על מי שעומד מולנו הרבה יותר מאשר על מי שאנחנו.
בקורת ושיפוט מספרים לנו על סולם הערכים והנחות היסוד על פיהם חי הצד השני או אלו שהוא מספר לעצמו שהוא חי על פיהם.
בקורת כזו תספר לנו על האכזבה שלו מהתנהגות שלנו, על הציפיות שלו, הפנטזיה שלו והשאיפות שלו.
לעג או זלזול ילמדו אותנו על איום שהוא חווה מאיתנו ביחס לערך העצמי שלו ולכן הצורך שלו להקטין אותנו על מנת לשמר בעיני עצמו ערך עצמי גבוה.
הרגשות הבוערים שלנו בעקבות השיפוט שמתורגמים למידע יקר הערך הזה יאפשרו לנו לבחור את הדרך הטובה ביותר להתייחס לאדם שמולנו על מנת לממש באופן הטוב ביותר את הרצון והכמיהה שלנו, שהם בסופו של דבר אלו שיעמדו במרכז כדי להנחות אותנו.
