"התחלת הריפוי של החלל הנרקיסי בנפשו של אדם מתחילה בהכרה שיש צורך עמוק קדום שנדחה שוב ושוב על ידי הסביבה."
מאת: אסף לב
בלשון העממית ׳נרקסיסט׳ הוא כינוי גנאי לאדם המרוכז בעצמו ולא מסוגל להכיל את הזולת, רגשותיו או נקודת מבטו.
מבט רחב יותר על הקושי לשאת את נקודת המבט של האחר תאפשר לנו להבין טוב יותר את העמדה הזו ולעבוד איתה.
ההגדרה ׳נרקסיזם׳ מקורה במיתוס היווני על נרקיס שאתאר אותו כאן בקצרה.
נרקיס, גיבורו של הסיפור שלנו, נולד מתוך אונס שעברה אימו.
עובדת החיים הראשונית הזו שלא להוולד מתוך רצון ואהבה השפיעה כמובן ברמה הפסיכולוגית על תבנית נפשו של נרקיס.
תאוריות בסיס רבות של הפסיכולוגיה מצביעות על כך שהערך העצמי והאהבה העצמית של הילד נבנים מתוך המראה האוהבת הראשונית של הדמויות העוטפות אותו.
ברגע שנרקיס גדל ללא מראה אוהבת ומקבלת נוצר מעיין בור של חסך בתוך נפשו שאיתו הוא הסתובב בעולם.
לקראת סיומו של הסיפור מגיע נרקיס לאגם ומתיישב על שפתו.
כאשר הוא מביט באגם ומגלה בה את דמותו משתקפת אליו, הוא קופץ אל תוך האגם כדי להתמזג עם בבואתו, כדי להיוולד מחדש לתוך מראה חומלת ואוהבת אותה מצא במי האגם.
נרקיס אם כן על פי אגדה זו הוא אדם שמסתובב בעולם עם חסך עמוק של מראה ראשונית אוהבת, מעריכה ומתפעלת.
השיפוט שחווה אותו אדם בחיים הוא כבד שכן אנשים אחרים מצפים ממנו לראות אותם ולעסוק בצרכיהם והאינטרס שלהם והוא לעומת זאת זקוק למראה שלהם אותו.
תשומת הלב לה זקוק נרקיס מרחיקה ממנו אנשים ויחסים וגם הוא עצמו, שחווה שוב ושוב דחייה של התובענות שלו, מוותר על יחסים קרובים שכאלו.
התחלת הריפוי של החלל הנרקיסי בנפשו של אדם מתחילה בהכרה שיש צורך עמוק קדום שנדחה שוב ושוב על ידי הסביבה.
הקבלה הזו יכולה לעזור להתייחס באופן אמפטי לפצע הזה ולהתחיל ליצור באופן מודע את המראה שהאדם כל כך זקוק לה.
באופן זה גם יכול האדם להבין מדוע הפצע הנפשי הזה הכשיל מערכות יחסים רבות בחייו.
זאת היות ואנשים סביבו חווים את עצמם ככלים לשימוש וניצול על ידו כדי להיות מראה עבורו ולא מקבלים את ההכרה והזכות להיות מי שהם לידו.
סיפור ידוע וכואב על הפצע הנרקיסי והמחיר העצום שלו הוא של הבדרן דודו טופז.
טופז הסתובב שנים רבות עם פצע נרקיסי לא מטופל.
ההתכחשות לפצע ולצורך הנואש של טופז בהערכה ואהבה התאפשרו כיוון ששנים רבות השתמש טופז בקהל ובתקשורת המעריצה כפלסתר לצורך הזה.
זהו פלסתר ולא מענה אמיתי כיוון שהקהל והתקשורת לא באמת הכירו את טופז אלא נהנו מהבידור שסיפק.
במובן זה הניצול היה הדדי.
כאשר מסיבות כלשהן נגמרה מסכת ההערצה כלפיו בבת אחת נחשף טופז לבור העמוק בתוככי נפשו ולחוסר הגדול.
ההתוודעות אז לפצע היתה מאוחרת מידי שכן הוא לא יכל לשאת אותה וחמק ממנה בהתקף זעם ואלימות כלפי סביבתו ובסופו של דבר כלפיו עצמו.
ההזנה מן החוץ לכיסוי ואלחוש הפצע הנרקיסיסטי הופכת בשלב מסויים להתמכרות.
המינונים שלהם יזדקק האדם כדי להמלט מהתהום הפעורה שבתוכו ילכו ויגדלו.
אפשר לראות שככל שמדובר בפצע נרקיסי של מראה ראשונית וההערכה ואהבה עצמית, הרי שזהו פצע עמוק שמחייב אותנו להישיר מבט אליו בכנות וחמלה מבלי לכסות אותו בכיסויים כוזבים.
רק קבלה אמיתית מחדש של עצמנו, בדיוק כפי שאנחנו, תאפשר התחלה של ריפוי פצעי הנרקיס העמוקים של חיינו ויצירת מראה פנימית מקבלת וחומלת.
