



מהי הפסיכודרמה?
תאר לך הצגת תאטרון, שחקנים, במה, הספור אינו עוסק בארופה של המאה שעברה, גם לא תל אביב של שנות האלפיים.
את השחקן הראשי בהצגה הזו אתה מכיר היטב, השחקן הזה הוא אתה וספור ההצגה הוא יצירת חייך,הספור שלך.
הפסיכודרמה נולדה בתחילת המאה שעברה על ידי הד"ר יעקב מורנו ,רופא יהודי בווינה שהעיניין שלו בתאטרון ובפסיכולוגיה האנושית הוביל אותו לחקור את המפגש בינהם.
מורנו,שעבד גם עם שחקנים וגם מטופלים ,הבחין שבעת העלאת המחזה בתאטרון, השחקנים עוברים מסע נפשי וטרנספורמציה חזקה, במקביל לחוויה של הקהל, בשעה שהם משחקים בעולם הדמויות של המחזה.
דרך עבודה עם אחת השחקניות ,ראה מורנו כי העבודה על התפקיד ששיחקה השתלב בספור של חייה והצליח לרפא קושי נפשי איתו התמודדה זמן רב.
מורנו גילה דרך זאת את הפוטנציאל של עבודת המשחק הדמיון הפעיל והחוויה הדרמטית לתראפיה וגילוי של כוחות חבויים בנפש האדם, ויצר בעקבות זאת תורת נפש חדשה – הפסיכודרמה.
את השחקן הראשי בהצגה הזו אתה מכיר היטב, השחקן הזה הוא אתה וספור ההצגה הוא יצירת חייך,הספור שלך.
הפסיכודרמה נולדה בתחילת המאה שעברה על ידי הד"ר יעקב מורנו ,רופא יהודי בווינה שהעיניין שלו בתאטרון ובפסיכולוגיה האנושית הוביל אותו לחקור את המפגש בינהם.
מורנו,שעבד גם עם שחקנים וגם מטופלים ,הבחין שבעת העלאת המחזה בתאטרון, השחקנים עוברים מסע נפשי וטרנספורמציה חזקה, במקביל לחוויה של הקהל, בשעה שהם משחקים בעולם הדמויות של המחזה.
דרך עבודה עם אחת השחקניות ,ראה מורנו כי העבודה על התפקיד ששיחקה השתלב בספור של חייה והצליח לרפא קושי נפשי איתו התמודדה זמן רב.
מורנו גילה דרך זאת את הפוטנציאל של עבודת המשחק הדמיון הפעיל והחוויה הדרמטית לתראפיה וגילוי של כוחות חבויים בנפש האדם, ויצר בעקבות זאת תורת נפש חדשה – הפסיכודרמה.
הטיפול הוא יצירת תאטרון תראפויטי אינטימי שבו קבוצה של אנשים או אדם יחיד עם המטפל, עוברים חוויה יצירתית- טיפולית תהליכית לאורך מפגשים שבועיים כאשר המוקד הוא חייהם, לבטיהם, חלומותיהם ומצוקותיהם של המשתתפים.
דרך העלאת התמונות מעולמו הפנימי של המשתף, ויצירת חוויה חדשה עבור המשתתף, עובר המטופל טרנספורמציה ותיקון לחוויות עבר כאובות או חסמים אחרים שעוצרים אותו מלחיות את חייו במלואם בהווה ,ברגע הקיים.
מאז יצירתה היוותה הפסיכודרמה אלטרנטיבה לפסיכואנליזה הפרוידיאנית.מורנו שלמד את פרויד ותורתו, ואף נכח בשעורים שלו, חש כי הפסיכואנליזה אינה מספקת ליצירה של תהליך תראפויטי עמוק ושלם. הפסיביות וההיררכיות של המטפל שמסתפק בפרושים וניתוחים ויודע על נפש המטופל יותר מהמטופל עצמו, והפסיביות של המטופל שמניח את נפשו כקופסא שחורה המחכה להתפענח על ידי המטפל היוו עבור מורנו מודל חלקי בלבד ליכולת לבצע שינוי בחייו של האדם בתהליך הריפוי שלו.
על כן, קבע מורנו, על המטפל והמטופל להיות מעורבים בתהליך הטיפולי ולהביא לידי ביטוי את היצירתיות שבהם כדי לבצע את השינוי.
כמו כן, כחלק מהראיה ההוליסטית שלו, מורנו שהקדים את זמנו טען שהריפוי הוא תהליך טוטלי שבו לא כמו הטיפול הפרוידיאני, באים לידי ביטוי לא רק החלק המחשבתי שלו אלא כולו. הפסיכודרמה היא למעשה תהליך טוטלי שנוגע בארבע המימדים גוף-נפש-חוויה –רוח. היום הדברים ברורים לכל מטפל אך בתחילת המאה, הושפע פרויד והציבור הרחב מהמהפיכה המדעית שאמנם הביאה לעולם את הקידמה, אך בו זמנית גרמה לניכור האדם מרוחו, נפשו, גופו – למעשה מטבעו כאדם. המדע התפרש אז כנצחון האדם על הטבע, כולל כאמור טבעו הוא שלו. את המודל המדעי הזה ניסה פרויד ליישם על נפש האדם וראה בה כעין מכונה שיש לנתח כדי לתקנה ולא כישות שלמה מלאה.
היו עוד תאורטיקנים ואף תלמידים של פרויד שכמו מורנו, ביקרו את דרכו של פרויד וביקשו להכניס לתוך הטיפול גישה שלמה יותר שנוגעת ברוחו של האדם וגופו שמדברת על מעורבות אמפטית של המטפל (כמו יונג, קוהט, פרנצי, אדלר ואחרים), אך פרויד היה קנאי לדרכו ומשך שנים רבות, הפסיכולוגיה הקלינית שמהווה המשך ישיר של פרויד, טיפלה באדם באופן מצומצם ומכניסטי, דבר שהרתיע אנשים רבים מלהכנס לתהליך טיפולי .
לכל אורך הזמן הזה היתה הפסיכודרמה ושיטות נוספות כאמור פעילות לצד הפסיכואנליזה, בעיקר בארצות הברית ואירופה אך לא נכנסו לזרם המרכזי במרפאות, בתי חולים קליניקות ומוסדות להכשרת מטפלים באוניברסיטאות. בעשורים האחרונים נראה שינוי בתפיסה הטיפולית הכללית בעולם הפסיכולוגי כולו. מטפלים רבים הבינו שלא ניתן להתעלם בטיפול ממימד החוויה של האדם, הגוף שלו, הרוח.
הפסיכודרמה פרצה למרכז העשיה הטיפולית בארץ וכיום מוכרת על ידי משרד הבריאות וקיימת כשיטת טיפול מובילה בבתי ספר, בתי חולים, מרפאות וטיפולים פרטיים.
בארץ קיימות כבר שנים רבות מוסדות אקדמיים בכירים שעוסקים בלימוד והכשרה של מטפלים בתחום הפסיכודרמה.
בימים אלו מושלם תהליך חקיקה בכנסת שיכיר בפסיכודרמה כמקצוע טיפולי המחייב רישוי ויקבע סטנדרטים גבוהים וראויים על מנת שאיכות המטפלים המבצעים את עבודת הפסיכודרמה תיהיה גבוהה.
דרך העלאת התמונות מעולמו הפנימי של המשתף, ויצירת חוויה חדשה עבור המשתתף, עובר המטופל טרנספורמציה ותיקון לחוויות עבר כאובות או חסמים אחרים שעוצרים אותו מלחיות את חייו במלואם בהווה ,ברגע הקיים.
מאז יצירתה היוותה הפסיכודרמה אלטרנטיבה לפסיכואנליזה הפרוידיאנית.מורנו שלמד את פרויד ותורתו, ואף נכח בשעורים שלו, חש כי הפסיכואנליזה אינה מספקת ליצירה של תהליך תראפויטי עמוק ושלם. הפסיביות וההיררכיות של המטפל שמסתפק בפרושים וניתוחים ויודע על נפש המטופל יותר מהמטופל עצמו, והפסיביות של המטופל שמניח את נפשו כקופסא שחורה המחכה להתפענח על ידי המטפל היוו עבור מורנו מודל חלקי בלבד ליכולת לבצע שינוי בחייו של האדם בתהליך הריפוי שלו.
על כן, קבע מורנו, על המטפל והמטופל להיות מעורבים בתהליך הטיפולי ולהביא לידי ביטוי את היצירתיות שבהם כדי לבצע את השינוי.
כמו כן, כחלק מהראיה ההוליסטית שלו, מורנו שהקדים את זמנו טען שהריפוי הוא תהליך טוטלי שבו לא כמו הטיפול הפרוידיאני, באים לידי ביטוי לא רק החלק המחשבתי שלו אלא כולו. הפסיכודרמה היא למעשה תהליך טוטלי שנוגע בארבע המימדים גוף-נפש-חוויה –רוח. היום הדברים ברורים לכל מטפל אך בתחילת המאה, הושפע פרויד והציבור הרחב מהמהפיכה המדעית שאמנם הביאה לעולם את הקידמה, אך בו זמנית גרמה לניכור האדם מרוחו, נפשו, גופו – למעשה מטבעו כאדם. המדע התפרש אז כנצחון האדם על הטבע, כולל כאמור טבעו הוא שלו. את המודל המדעי הזה ניסה פרויד ליישם על נפש האדם וראה בה כעין מכונה שיש לנתח כדי לתקנה ולא כישות שלמה מלאה.
היו עוד תאורטיקנים ואף תלמידים של פרויד שכמו מורנו, ביקרו את דרכו של פרויד וביקשו להכניס לתוך הטיפול גישה שלמה יותר שנוגעת ברוחו של האדם וגופו שמדברת על מעורבות אמפטית של המטפל (כמו יונג, קוהט, פרנצי, אדלר ואחרים), אך פרויד היה קנאי לדרכו ומשך שנים רבות, הפסיכולוגיה הקלינית שמהווה המשך ישיר של פרויד, טיפלה באדם באופן מצומצם ומכניסטי, דבר שהרתיע אנשים רבים מלהכנס לתהליך טיפולי .
לכל אורך הזמן הזה היתה הפסיכודרמה ושיטות נוספות כאמור פעילות לצד הפסיכואנליזה, בעיקר בארצות הברית ואירופה אך לא נכנסו לזרם המרכזי במרפאות, בתי חולים קליניקות ומוסדות להכשרת מטפלים באוניברסיטאות. בעשורים האחרונים נראה שינוי בתפיסה הטיפולית הכללית בעולם הפסיכולוגי כולו. מטפלים רבים הבינו שלא ניתן להתעלם בטיפול ממימד החוויה של האדם, הגוף שלו, הרוח.
הפסיכודרמה פרצה למרכז העשיה הטיפולית בארץ וכיום מוכרת על ידי משרד הבריאות וקיימת כשיטת טיפול מובילה בבתי ספר, בתי חולים, מרפאות וטיפולים פרטיים.
בארץ קיימות כבר שנים רבות מוסדות אקדמיים בכירים שעוסקים בלימוד והכשרה של מטפלים בתחום הפסיכודרמה.
בימים אלו מושלם תהליך חקיקה בכנסת שיכיר בפסיכודרמה כמקצוע טיפולי המחייב רישוי ויקבע סטנדרטים גבוהים וראויים על מנת שאיכות המטפלים המבצעים את עבודת הפסיכודרמה תיהיה גבוהה.

